ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 24: משה כיעקב בבאר - מציאת בת הזוג ורוח הקודש › פיסקה 3 (יג ע"ב)

יתרו הכומר - קנאת משה לקב"ה ברוח הקודש

שמות · משה כיעקב בבאר - מציאת בת הזוג ורוח הקודש · מאמר 24 · פיסקה 3 · דף יג ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר הַהוּא בַּר נָשׁ, הָכִי אוֹלִיפְנָא, דְּיִתְרוֹ כּוֹמֶר לְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הֲוָה. כֵּיוָן דְּחָמָא דְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לֵית בָּהּ מַמָּשׁוּ. אִתְפְּרָשׁ מִפּוּלְחָנָא דִּילֵהּ. קָמוּ עַמָּא וְנִדּוּהוּ. כֵּיוָן דְּחָמוּ בְּנָתֵיהּ, הֲווֹ מְתָרְכָן לוֹן, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִינּוּן הֲווֹ רַעָאן עָאנֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא מֹשֶׁה בְּרוּחַ קוּדְשָׁא, דְּעַל מִלָּה דְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הֲווֹ עַבְדֵי, מִיָּד ׳וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִיעָן וַיַּשְׁק אֶת צֹאנָם׳. וְאִתְעָבִיד קִנְאָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכֹלָּא.

תרגום

אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ, כָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁיִּתְרוֹ הָיָה כֹּמֶר לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, נִפְרַד מֵעֲבוֹדָתָהּ. קָם הָעָם וְנִדָּה אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת בְּנוֹתָיו, הָיוּ מְגָרְשִׁים אוֹתָן, שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה הֵן הָיוּ רוֹעוֹת צֹאנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעַל דָּבָר שֶׁל כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הָיוּ עוֹשִׂים כָּךְ, מִיָּד - ׳וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם׳ (שמות ב, יז) - וְנַעֲשָׂה קַנַּאי לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ההוא בר נש, הכי אוליפנא, דיתרו כומר לכוכבים ומזלות הוה. כיון דחמא דכוכבים ומזלות לית בה ממשו. אתפרש מפולחנא דילה. קמו עמא ונדוהו. כיון דחמו בנתיה, הוו מתרכן לון, דהא בקדמיתא אינון הוו רעאן עאניה. כיון דחמא משה ברוח קודשא, דעל מלה דכוכבים ומזלות הוו עבדי, מיד ׳ויקם משה ויושיען וישק את צאנם׳. ואתעביד קנאה לקודשא בריך הוא בכלא.

התרגום: אמר אותו האיש, כך למדנו, שיתרו היה כמר לכוכבים ומזלות. כיון שראה שכוכבים ומזלות אין בהם ממש, נפרד מעבודתה. קם העם ונדה אותו. כיון שראו את בנותיו, היו מגרשים אותן, שהרי בהתחלה הן היו רועות צאנו. כיון שראה משה ברוח הקדש שעל דבר של כוכבים ומזלות היו עושים כך, מיד - ׳ויקם משה ויושען וישק את צאנם׳ (שמות ב, יז) - ונעשה קנאי לקדוש ברוך הוא בכל.

מן המפרשים

אור החמה: דעל מלה דע"ז וכו' כלומר שהיו מצערים אותם על שאביהם כפר בע"ז שתקן את אשר עוות כי יתרו היה גלגול קין שכפר ואמר לית דין ולית דיין וכו' ועתה נתגלגל לתקן בפ' הדינין וכפר בע"ז לכך ויקם משה שהוא הבל ויושיעם. וז"ש בסמוך :

הסולם: אמר ההוא בר נש וכו': אמר אותו האיש כך למדתי, שיתרו כומר לע"ז היה, כיון שראה שאין ממש בע"ז, נפרד מעבודתה. קם העם והחרימו אותו. כיון שראו בנותיו באו להשקות את צאנו, היו מגרשים אותן, כי מתחילה היו הם עצמם רועים את צאנו. להיותו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: