אותה מרגלית שמוציא הלויתן ביום שנחרב בית המקדש בתשעה באב
שלח לך · מרגלית הלויתן ודמעות הקבה - סוד תשעה באב ותהומות סגדון וגלבע · מאמר 37 · פיסקה 3 · דף קעב ע"א
לשון הזוהר
הַהוּא מַרְגְּלָא דְּקָא אַפִּיק לִוְיָתָן, מִגּוֹ הַהוּא תְּהוֹמָא דְּאִקְרֵי סַגְדוֹ"ן, מִמָּה אִתְעָבִיד. אֶלָּא יוֹמָא דָּא דְּקָא אַפִּיק לִוְיָתָן, דְּאִזְדַּעְזָע יַמָּא, יוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, ט' בְּאָב אִיהוּ. וְהַהוּא מַרְגְּלָא, דְּכַד דָּכִיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנוֹי, וְאוֹשִׁיד (שמות ט' ע"א) ׳תְּרֵין דִּמְעִין לְגוֹ יַמָּא רַבָּא, חַד נָפִיל לְגוֹ תְּהוֹמָא דָּא דְּאִקְרֵי סַגְדּוֹ"ן, וְחַד נָפִיל לְגוֹ תְּהוֹמָא אַחֲרָא דְּאִקְרֵי גִּילְבָ"א׳. בְּגִין דְּחָמֵשׁ תְּהוֹמֵי אַחֲרָנִין אִינּוּן בְּיַמָּא רַבָּא. אֲבָל לָא חֲשִׁיבִין כְּהָנֵי אַחֲרָנִין, וְכֵיוָן דְּנַפְלֵי אִינּוּן דִּמְעִין, קָפָאָן גּוֹ תְּהוֹמֵי חַד. וְחַד אַטְבַּע גּוֹ תְּהוֹמָא, דְּאִקְרֵי גִּילְבָ"א. ם
תרגום
אוֹתָהּ מַרְגָּלִית שֶׁמּוֹצִיא הַלִּוְיָתָן מִתּוֹךְ אוֹתוֹ תְהוֹם שֶׁנִּקְרָא סַגְדּוֹ"ן, מִמַּה נֶּעֶשְׂתָה? אֶלָּא יוֹם זֶה שֶׁמּוֹצִיא הַלִּוְיָתָן שֶׁהִזְדַּעֲזַע הַיָּם, יוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא ט' בְּאָב. וְאוֹתָהּ מַרְגָּלִית, שֶׁכְּשֶׁזּוֹכֵר הקב"ה אֶת בָּנָיו וְזוֹרֵק שְׁתֵּי דְמָעוֹת לְתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל, אַחַת נוֹפֶלֶת לְתוֹךְ תְּהוֹם זֶה שֶׁנִּקְרָא סַגְדּוֹ"ן, וְאַחַת נוֹפֶלֶת לְתוֹךְ תְּהוֹם אַחֵר שֶׁנִּקְרָא גִּילְבָ"א. מִשּׁוּם שֶׁחֲמִשָּׁה תְהוֹמוֹת אֲחֵרִים הֵם בַּיָּם הַגָּדוֹל, אֲבָל לֹא חֲשׁוּבִים כְּאֵלּוּ הָאֲחֵרִים. וְכֵיוָן שֶׁנּוֹפְלוֹת אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת, צָפוֹת תּוֹךְ תְּהוֹם אֶחָד. וְאֶחָד נִטְבָּע תּוֹךְ תְּהוֹם שֶׁנִּקְרָא גִּילְבָ"א.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן, מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן, ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן, דאזדעזע ימא, יומא דאתחרב בי מקדשא, ט' באב איהו. וההוא מרגלא, דכד דכיר קודשא בריך הוא לבנוי, ואושיד (שמות ט' ע"א) ׳תרין דמעין לגו ימא רבא, חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן, וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א׳. בגין דחמש תהומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין, וכיון דנפלי אינון דמעין, קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא, דאקרי גילב"א. ם
התרגום: אותה מרגלית שמוציא הלויתן מתוך אותו תהום שנקרא סגדו"ן, ממה נעשתה? אלא יום זה שמוציא הלויתן שהזדעזע הים, יום שנחרב בית המקדש, הוא ט' באב. ואותה מרגלית, שכשזוכר הקב"ה את בניו וזורק שתי דמעות לתוך הים הגדול, אחת נופלת לתוך תהום זה שנקרא סגדו"ן, ואחת נופלת לתוך תהום אחר שנקרא גילב"א. משום שחמשה תהומות אחרים הם בים הגדול, אבל לא חשובים כאלו האחרים. וכיון שנופלות אלו הדמעות, צפות תוך תהום אחד. ואחד נטבע תוך תהום שנקרא גילב"א.
מן המפרשים
הסולם: ההוא מרגלא דקא וכו׳: שואל, מרגלית ההוא שהלויתן מוציא מתוך התהום ההוא הנקרא סגדו״ן, ממה היא נעשה. ומשיב, אלא יום הזה, שהלויתן הוציא המרגלית, שהים נזדעזע, יום שנחרב בו בית המקדש היה, שהוא יום ט׳ באב. ואותה המרגלית, הנה כשהקב״ה…
נפש דוד: דאיקרי גילבא: הגר"א הגיה כאן מ"ש להלן: " אינון דמעין כו'". ולענ"ד גם שורה שלפני זה שם "אזל ובעי לארגשא כו'" - שייך כאן.