זכינו לשמע: רוח ההולכת ערומה בלי בנים אשתו תעשה כלי לבנותו כנר אחד
שלח לך · לך לך מארצך - סוד המקום שלא זוכים בו והרוח ההולכת ערומה · מאמר 23 · פיסקה 3 · דף קסז ע"א
לשון הזוהר
וּמִלָּה אַחֲרָא זָכֵינָן לְמִשְׁמַע מִנֵּיהּ, רוּחָא דְּאַזְלָא בְּעִרְטוּרָא בְּהַהוּא עָלְמָא בְּלָא בְּנִין, אִנְתְּתֵיהּ יִתְעֲבִיד לֵיהּ מָאנָא לְאִתְבְּנָאָה אִיהוּ. מַאי טַעֲמָא. אִנְתְּתֵיהּ אִיהִי שְׁרָגָא, דְּאִתְדְּלִיקַת מִנֵּיהּ, וְתַרְוַויְיהוּ שְׁרָגָא חֲדָא הֲווֹ, נְהוֹרָא דָּא נָפַק מִנְּהוֹרָא דָּא, אִתְדָעַךְ דָּא, אִתְדְלִיק מִגּוֹ נְהוֹרֵיהּ מַמָּשׁ, בְּגִין דַּחֲדָא נְהוֹרָא הֲווֹ.
תרגום
וְדָבָר אַחֵר זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ: רוּחַ שֶׁהוֹלֶכֶת עֲרֻמָּה בְּאוֹתוֹ עוֹלָם בְּלִי בָנִים, אִשְׁתּוֹ תֵּעָשֶׂה כְלִי לִבְנוֹתוֹ. מָה הַטַּעַם? אִשְׁתּוֹ הִיא נֵר שֶׁנִּדְלֶקֶת מִמֶּנּוּ, וּשְׁנֵיהֶם נֵר אֶחָד הָיוּ, אוֹר זֶה יוֹצֵא מֵאוֹר זֶה. דָּעַךְ זֶה, נִדְלָק מִתּוֹךְ אוֹרוֹ מַמָּשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ אוֹר אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומלה אחרא זכינן למשמע מניה, רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין, אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא. אנתתיה איהי שרגא, דאתדליקת מניה, ותרווייהו שרגא חדא הוו, נהורא דא נפק מנהורא דא, אתדעך דא, אתדליק מגו נהוריה ממש, בגין דחדא נהורא הוו.
התרגום: ודבר אחר זכינו לשמע ממנו: רוח שהולכת ערמה באותו עולם בלי בנים, אשתו תעשה כלי לבנותו. מה הטעם? אשתו היא נר שנדלקת ממנו, ושניהם נר אחד היו, אור זה יוצא מאור זה. דעך זה, נדלק מתוך אורו ממש, משום שהיו אור אחד.
מן המפרשים
אור החמה: רוחא דקא אזלא וכו'. היינו האיש שמת בלא בנים ואחיו מייבם אשתו והוא חוזר שם ע"י גלגול אנתתיה איהי נהורא וכו'. כי הזכר והנקבה הם בסוד ת"ת ומלכות כנודע. ונשמת הנקבה היא נר דולקת מתוך אור הזכר ובהיות שכבה אור הזכר נדלק מאור הנקבה…
הסולם: ומלה אחרא זכינן וכו׳: ודבר אחר זכינו לשמוע ממנו. רוח ההולך ערום בעולם ההוא, בלא בנים, אשתו נעשית לו כלי שהוא יבנה, דהיינו ע״י יבום. מהו הטעם. היינו, כי אשתו היא נר הנדלק ממנו, ושניהם נר אחד היו, אור זה יצא מאור זה, נתכבה זה,…