מעין זה יוצא ממרגלית קטנה בכתל דרום ומשם יצא לנחל שטים לשטף הזמה
שלח לך · מעין המים היוצא מעדן - סוד העזרה השמימית והענף הגנוז לצדיקים · מאמר 18 · פיסקה 9 · דף קסה ע"ב
לשון הזוהר
מַעְיָינָא דָּא נָפִיק מִגּוֹ מַרְגְּלָא חֲדָא זְעֵירָא, בְּכוֹתָלָא דְּדָרוֹם. אִינּוּן מַיִין בַּלְעֵי גּוֹ אַתְרָא (ס"א גו אתר דא), וּמִתַּמָּן יִפְּקוּן לְבַר מִמַּקְדְשָׁא, עַד דְּיַעֲלוּ לְנַחַל שִׁטִּים, יִשְׁטְפוּן הַהוּא זִמָה, דְּאוֹלְדִין מַיָּא דְּשִׁטִּים. וְעַל דָּא מַיִין אִלֵּין בַּעֲזָרָה, בְּגִין אִינּוּן דְּאִתְחָזוּן תַּמָּן דְּכוּרִין. הֲווֹ שָׁתָאן מִן מַיָּא, לָא חַיְישֵׁי בְּנוּקְבֵי, בְּמֵיתַיְהוֹן לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. תּוּ, דְּהָא יִתְפַּקְחוּן לְמִנְדַּע מִלִּין סְתִימִין דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, גּוֹ מַקְדְּשָׁא דָּא כָּל הִרְהוּרִין יִשְׁתַּכְּחוּן, בַּר הִרְהוּרָא דְּחֶדְוָה דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא.
תרגום
מַעְיָן זֶה יוֹצֵא מִתּוֹךְ מַרְגָּלִית קְטַנָּה אַחַת בְּכֹתֶל דָּרוֹם. אוֹתָם הַמַּיִם נִבְלָעִים תּוֹךְ הַמָּקוֹם (תּוֹךְ הַמָּקוֹם הַזֶּה), וּמִשָּׁם יֵצְאוּ הַחוּצָה מֵהַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעַד שֶׁיַּעֲלוּ לְנַחַל שִׁטִּים, יִשְׁטְפוּ אוֹתָהּ זִמָּה שֶׁיָּלְדוּ הַמַּיִם שֶׁבַּשִּׁטִּים. וְעַל כָּךְ מַיִם אֵלֶּה בָּעֲזָרָה, בִּגְלַל אֵלּוּ שֶׁנִּרְאוּ שָׁם זְכָרִים, הָיוּ שׁוֹתִים מֵהַמַּיִם, לֹא נִתְעוֹרְרוּ לַנְּקֵבוֹת בְּבוֹאָם לְהִתְרָאוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי יִתְפַּקְּחוּ לָדַעַת דְּבָרִים סְתוּמִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, תּוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ הַזֶּה כָּל הַהִרְהוּרִים נִשְׁכְּחוּ, פְּרָט לַהִרְהוּר שֶׁל חֶדְוַת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא זעירא, בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי גו אתרא (ס"א גו אתר דא), ומתמן יפקון לבר ממקדשא, עד דיעלו לנחל שטים, ישטפון ההוא זמה, דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה, בגין אינון דאתחזון תמן דכורין. הוו שתאן מן מיא, לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו, דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה, גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון, בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא.
התרגום: מעין זה יוצא מתוך מרגלית קטנה אחת בכתל דרום. אותם המים נבלעים תוך המקום (תוך המקום הזה), ומשם יצאו החוצה מהמקדש, שעד שיעלו לנחל שטים, ישטפו אותה זמה שילדו המים שבשטים. ועל כך מים אלה בעזרה, בגלל אלו שנראו שם זכרים, היו שותים מהמים, לא נתעוררו לנקבות בבואם להתראות לפני המלך הקדוש. ועוד, שהרי יתפקחו לדעת דברים סתומים של המלך העליון, תוך המקדש הזה כל ההרהורים נשכחו, פרט להרהור של חדות המלך הקדוש.
מן המפרשים
מקדש מלך: בלעין גו אחרא נ"ב הבינה עכיל נמצא שמעיין זה שרשו הוא מאבא שהוא י'. ומשם לאימא לחסד שלה ומשם לחסדו דזעיר. ומשם ליסוד דזעיר. וז"ש . ענפא חד נפיק וכו'. ונ"ב יסוד דזעיר. ומ"ש ומתמן יפקון לבר ממקדשא . פי' אחר הגיעם עד המ' הנקרא…
יהל אור: מאן דייעול בהו כו'. דהוא מעין החכמה כמש"ו ולכן הוא בדרום הרוצה להחכים ידרים, חכמה נחית בימינא, ואינו מתגלה כי אם בברכים כמ"ש בפרשת פקודי רמ"ז ב' (ח"ב רנז, ב) "מאתר דא ינקי כל אינון מאריהון דחכמתא". וכן שם למעלה: "האי חיותא…
אור החמה: יתפקחו למנדע וכו'. להשתעשע בסודות הנרמזים במציאות הנמצאים שם. ענפא היינו ת"ת שהוא עץ החיים והוא גדל במימי החסד והחכמה והיותו באמצעות המים להיותו קו אמצעי כנודע: