כשהאותיות פורחות רואה האדם בראשית ברא אלהים כתוב באויר לפי שעה
שלח לך · בראשית ברא אלהים כתוב באוויר - סוד האותיות הפורחות ושמירת הברית · מאמר 17 · פיסקה 1 · דף קסה ע"א
לשון הזוהר
אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, בְּשַׁעֲתָא דְּאַתְוָון פַּרְחִין, חָמֵי בַּר נָשׁ בְּאַתְוָון רַבְרְבָן. כְּתִיב בַּאֲוִירָא לְפוּם שַׁעֲתָא, (בראשית א א-ב) ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (והארץ היתה תהו ובהו וגו', מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בַּטְשֵׁי אַתְוָון זְעִירָן בְּהוּ, וּפַרְחִין, וְאִתְחַזֵּי מִנַּיְיהוּ׳ כְּתִיב,וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳וְגוֹ',׳׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר׳׳ וְגוֹ'׳. לְבָתַר מְהַדְּרֵי אַתְוָון זְעִירָן, וּבַטְשֵׁי בְּאַתְוָון רַבְרְבָן, וּמִתְחֲזֵי מִנַּיְיהוּ דִּכְתִּיב, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ וְגוֹ'׳. וְכֵן כָּל עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, פְּלִיאָן רַבְרְבָן, וְחֵדּוּ לְעַיְינִין עוֹבָדָאן דְּאַתְוָון אִלֵּין, זַכָּאָה עַמָּא דְּכָל דָּא מְחַכָּאן.
תרגום
אִי חָסִיד קָדוֹשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת, רוֹאֶה הָאָדָם בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת. כָּתוּב בָּאֲוִיר לְפִי שָׁעָה, בְּרֵאשִׁית ׳בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׳ (בראשית א, א). (׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ ובהו וגו'׳ (בראשית א, ב) - מִכָּאן חוֹזְרוֹת הָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת כְּבַתְּחִלָּה) מַכּוֹת אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת בָּהֶם וּפוֹרְחוֹת, וְנִרְאֶה מֵהֶן כָּתוּב, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וְגוֹ'׳ - ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר וְגוֹ'׳ (בראשית א, ד). אַחַר כָּךְ חוֹזְרוֹת אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת וּמַכּוֹת בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וְנִרְאֶה מֵהֶן שֶׁכָּתוּב, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ וְגוֹ'׳. וְכֵן כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, פְּלָאוֹת גְּדוֹלוֹת, וְשִׂמְחָה לָעֵינַיִם מַעֲשִׂים שֶׁל אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁלְּכָל זֶה מְצַפִּים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אי חסידא קדישא, בשעתא דאתוון פרחין, חמי בר נש באתוון רברבן. כתיב באוירא לפום שעתא, (בראשית א א-ב) ׳בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ (והארץ היתה תהו ובהו וגו', מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו, ופרחין, ואתחזי מנייהו׳ כתיב,ויאמר אלהים יהי אור׳וגו',׳וירא אלהים את האור׳ וגו'׳. לבתר מהדרי אתוון זעירן, ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב, ׳ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'׳. וכן כל עובדא דבראשית, פליאן רברבן, וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין, זכאה עמא דכל דא מחכאן.
התרגום: אי חסיד קדוש, בשעה שהאותיות פורחות, רואה האדם באותיות גדולות. כתוב באויר לפי שעה, בראשית ׳ברא אלהים את השמים ואת הארץ׳ (בראשית א, א). (׳והארץ היתה תהו ובהו וגו'׳ (בראשית א, ב) - מכאן חוזרות האותיות הגדולות כבתחלה) מכות אותיות קטנות בהם ופורחות, ונראה מהן כתוב, ׳ויאמר אלהים יהי אור וגו'׳ - ׳וירא אלהים את האור וגו'׳ (בראשית א, ד). אחר כך חוזרות אותיות קטנות ומכות באותיות גדולות, ונראה מהן שכתוב, ׳ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'׳. וכן כל מעשה בראשית, פלאות גדולות, ושמחה לעינים מעשים של אותיות אלו. אשרי העם שלכל זה מצפים.
מן המפרשים
יהל אור: זכאה עמא דכ"ד מחכאן. כאן צ"ל מ"ש קע"ב ב' "אלפא ביתין כלהון משלבן כו'...ממתו"ם ננקפ"י אאלר"ן", ואח"כ קס"ו א' "ואמר רב מתיבתא דהא דייק כו'... דפרס אשתמע הכא", ואח"כ בפרשת בלק ר"ג ב' (ח"ג רג, ב) "אשורנו ולא קרוב כתיב ומגבעות…
הסולם: אי חסידא קדישא וכו׳: אהה חסיד הקדוש. בשעה שהאותיות פורחות, רואה האדם כתוב מאותיות גדולות, שהם בינה, באויר, לפי שעה, בראשית ברא אלקים וגו', שמלות אלו הם מבינה, שה״ס אתוון רברבין. ואח״כ מכים אותיות הקטנות בהן, דהיינו המלכות עולה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: