ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 9: נפש תלמיד חכם שבת המטרוניתא - נשמה רוח ונפש כנגד כהן לוי וישראל › פיסקה 10 (ל ע"א)

זאת תורת העלה - כנסת ישראל מחשבה רעה עולה להסטין נשרפת באש

צו · נפש תלמיד חכם שבת המטרוניתא - נשמה רוח ונפש כנגד כהן לוי וישראל · מאמר 9 · פיסקה 10 · דף ל ע"א

לשון הזוהר

תוספתא ׳זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה׳ (ויקרא ו, יח). אָמַר רִבִּי חִיָּיא, הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ בְּהַאי גַּוְונָא, ׳זֹאת תּוֹרַת׳: דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. הָעוֹלָה דָּא מַחֲשָׁבָה רָעָה, דְּאִיהִי סַלְּקָא עַל רְעוּתָא דְּבַּר נָשׁ, לְאַסְטָאָה לֵיהּ מֵאָרְחָא דִּקְשׁוֹט. ׳הִיא הָעוֹלָה׳: הִיא הִיא דְּסַלְּקָא וְאַסְטְיָיה לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, בָּעֵי לְאוֹקְדָא לֵיהּ בְּנוּרָא. בְּגִין דְּלָא יִתְיְיהִיב לֵיהּ דּוּכְתָא לְאַסְטָאָה, וּבְגִין כָּךְ ׳עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה׳. מַאן לַיְלָה. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי זֹאת לְאִתְדַכְּאָה בַּר נָשׁ מֵהַהוּא רְעוּתָא.

תרגום

זֹאת תּוֹרָה הָעֹלָה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאַרְנוּ בַּגָּוֶן הַזֶּה: זֹּאת תּוֹרַת - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. הָעֹלָה - זוֹ מַחֲשָׁבָה רָעָה, שֶׁעוֹלָה עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לַהֲסִיטוֹ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. הִיא הָעֹלָה - הִיא הִיא שֶׁעוֹלָה לְהַסְטִין עַל הָאָדָם, וְרוֹצֶה לִשְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנָּתֵן לוֹ מָקוֹם לְהַשְׂטִין. וְלָכֵן, ׳עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה׳ (ויקרא ו, ב) - מִי הַלַּיְלָה? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא זֹּאת, לְטַהֵר אֶת הָאָדָם מֵאוֹתוֹ רָצוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תוספתא ׳זאת תורת העולה׳ (ויקרא ו, יח). אמר רבי חייא, האי קרא אוקימנא ליה בהאי גוונא, ׳זאת תורת׳: דא כנסת ישראל. העולה דא מחשבה רעה, דאיהי סלקא על רעותא דבר נש, לאסטאה ליה מארחא דקשוט. ׳היא העולה׳: היא היא דסלקא ואסטייה ליה לבר נש, בעי לאוקדא ליה בנורא. בגין דלא יתייהיב ליה דוכתא לאסטאה, ובגין כך ׳על המזבח כל הלילה׳. מאן לילה. דא כנסת ישראל, דאיהי זאת לאתדכאה בר נש מההוא רעותא.

התרגום: זאת תורה העלה. אמר רבי חייא, את הפסוק הזה בארנו בגון הזה: זאת תורת - זו כנסת ישראל. העלה - זו מחשבה רעה, שעולה על רצונו של אדם להסיטו מדרך האמת. היא העלה - היא היא שעולה להסטין על האדם, ורוצה לשרף אותו באש, כדי שלא ינתן לו מקום להשטין. ולכן, ׳על המזבח כל הלילה׳ (ויקרא ו, ב) - מי הלילה? זו כנסת ישראל, שהיא זאת, לטהר את האדם מאותו רצון.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בפקודי מאמר מ, יח (רלט:) ת"ח וגו' א"ר חייא כך נמצא בכל הספרים ואין הענין מתיישב שאין ר"ש מביא ראיה מדברי ר' חייא תלמידו אלא איזה טעות נפל בספרים או הם דברי מעתיק השמועות. ד"א זאת תורה דא כנסת ישראל פסקיה לקרא בסכינא…

הסולם: זאת תורת העולה: אמר ר׳ חייא, מקרא זה העמדנו אותו באפן זה. זאת תורת, זו היא כנסת ישראל. העולה זו היא מחשבה רעה, העולה ברצון בן האדם, להטותו מדרך האמת. היא העולה, היא היא העולה ומשטינה על האדם. וצריכים לשרוף אותה באש, שלא לתת לה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: