עשן המזבח מעלה ומכלה זרם נהר דינור וכלם נהנים ונתקן כנגד המלך
צו · המקרה במים עליותיו - סוד חצי המים למעלה ולמטה ואש הסטרא אחרא בתהום · מאמר 18 · פיסקה 5 · דף לב ע"ב
לשון הזוהר
וְכַד תְּנָנָא דְּמַדְבְּחָא סָלִיק, מִתְעַבְּרָן וְסַלְּקִין מֵהַהוּא דַּרְגָּא, דְּקַיְימִין לְשֵׁיצָאָה וּלְאוֹבָדָא, וְהַהוּא נְגִידוּ דְּאֶשָּׁא תַּקִּיפָא דְּנָהַר דִּינוּר, דְּאִיהוּ תַּקִּיף וְעִלָּאָה, אַהְדָּר לְאַתְרֵיהּ. וְכֻלְּהוּ, מִתְהַנְיָין מִתְּנָנָא דְּמַדְבְּחָא, בְּגִין דְּאִתְתָּקְנַת לָקֳבְלֵי (ס"א מדבחא) מַלְכָּא עִלָּאָה, וּבְגִין כָּךְ מִתְהַנְיָין מִנֵּיהּ, וְאִינּוּן קְרֵבִין לְהָכָא. וּתְנָנָא אָחֳרָא סָלִיק, וְהָא אוֹקִימְנָא, לְכָל חַד וְחַד, רְעוּתָא דְּכֹלָּא דְּסַלְּקָא לְעֵילָּא, דְּאִיהוּ נַיְיחָא דְּרוּחָא, לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא.
תרגום
וּכְשֶׁעוֹלֶה עֲשַׁן הַמִּזְבֵּחַ, עוֹבְרִים וְעוֹלִים מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה, שֶׁעוֹמְדִים לְכַלּוֹת וּלְהַאֲבִיד, וְאוֹתוֹ זֶרֶם שֶׁל שֶׁל אֵשׁ חֲזָרָה שֶׁל נְהַר דִּינוּר, שֶׁהוּא תַקִּיף וְעֶלְיוֹן, חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, וְכֻלָּם נֶהֱנִים מֵעֲשַׁן הַמִּזְבֵּחַ, מִשּׁוּם שֶׁנִּתְתַּקֵּן כְּנֶגֶד (הַמִּזְבֵּחַ) הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיון, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֵם נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ, וְהֵם קְרֵבִים לְכָאן. וְעָשָׁן אַחֵר עוֹלֶה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, הָרָצוֹן שֶׁל הַכֹּל שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה, שֶׁהוּא נַחַת רוּחַ לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד תננא דמדבחא סליק, מתעברן וסלקין מההוא דרגא, דקיימין לשיצאה ולאובדא, וההוא נגידו דאשא תקיפא דנהר דינור, דאיהו תקיף ועלאה, אהדר לאתריה. וכלהו, מתהניין מתננא דמדבחא, בגין דאתתקנת לקבלי (ס"א מדבחא) מלכא עלאה, ובגין כך מתהניין מניה, ואינון קרבין להכא. ותננא אחרא סליק, והא אוקימנא, לכל חד וחד, רעותא דכלא דסלקא לעילא, דאיהו נייחא דרוחא, לגבי מלכא קדישא.
התרגום: וכשעולה עשן המזבח, עוברים ועולים מאותה דרגה, שעומדים לכלות ולהאביד, ואותו זרם של של אש חזרה של נהר דינור, שהוא תקיף ועליון, חוזר למקומו, וכלם נהנים מעשן המזבח, משום שנתתקן כנגד (המזבח) המלך העליון, ומשום כך הם נהנים ממנו, והם קרבים לכאן. ועשן אחר עולה, והרי בארנו, לכל אחד ואחד, הרצון של הכל שעולה למעלה, שהוא נחת רוח למלך הקדוש.
מן המפרשים
מקדש מלך: ה"ג הא איתמר דמדבחא סלקא ול"ג והא ור"ל רעותא דכולא וכו' דהיינו רצון שעולה למעלה שהוא נחת רוח לזעיר הנק' מלכא קדישא: הא איתמר דמדבחא סלקא דהיינו ע"י הקרבנות שבמזבח עולה נחת רוח הנז': וכד ישראל לא אשתכחו זכאין וכו'. מכאן נראה…
הסולם: וכד תננא דמדבחא וכו׳: וכשעשן המזבח עולה, נעברים ונאבדים, אלו מלאכי חבלה הנ״ל, ממדרגה ההיא, דהיינו מתהום התחתון, העומדים לכלות ולהאביד, ואותה הנזילה של אש חזק מנהר דינור, שהוא חזק ועליון, חוזרת למקומה. וכולם, דהיינו כל…