שמע ישראל הוי אלהינו הוי אחד - אות עין גדולה ודלת סימן עד, נשארו שמ ואח כבד אלהים הסתר דבר
פנחס · שמע ישראל הוי אחד - סוד אותיות שמ ואח בקריאת שמע ושבעים שמות האבות · מאמר 73 · פיסקה 1 · דף רלו ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה׳ (דברים ו, ד) אֶחָד. ע' רַבְרְבָא, ד' אוּף הָכִי. וְסִימָנָא דָּא עֵד. הַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳עֵד יהו"ה בָּכֶם׳ (שמואל א יב, ה). אִשְׁתַּאֲרוּן אַתְוָון ש"מ, מ' פְּתוּחָה. מַאי טַעְמָא לָא סְתִימָא, בְּגִין דְּם' סְתִימָא, מַלְכָּא (ס"א עלמא) עִלָּאָה. מ' פְּתִיחָא, מַלְכָּא (ס"א עלמא) תַּתָּאָה. אַתְוָון אַחֲרָנִין, אִשְׁתָּאֲרוּ א"ח, ׳כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר׳ (משלי כה, ב) כְּתִיב.
תרגום
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'׳ (במדבר כח, ד) אֶחָד - אוֹת ע' גְּדוֹלָה, וְאוֹת ד' גַּם כֵּן. וְסִימָן זֶה - עֵד. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עֵד ה' בָּכֶם׳ (שמואל א יב, ה) - נִשְׁאֲרוּ אוֹתִיּוֹת ש"מ. מ' פְּתוּחָה. מָה הַטַּעַם לֹא סְתוּמָה? מִשּׁוּם שֶׁם' סְתוּמָה הִיא ׳מֶלֶךְ (עוֹלָם) עֶלְיוֹן׳. מ' פְּתוּחָה הִיא מֶלֶךְ (עוֹלָם) תַּחְתּוֹן. אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת נִשְׁאֲרוּ א' ח', עֲלֵיהֶן כָּתוּב ׳כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר׳ (משלי כה, ב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי שמעון ואמר, שמע ׳ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה׳ (דברים ו, ד) אחד. ע' רברבא, ד' אוף הכי. וסימנא דא עד. היינו דכתיב, ׳עד יהו"ה בכם׳ (שמואל א יב, ה). אשתארון אתוון ש"מ, מ' פתוחה. מאי טעמא לא סתימא, בגין דם' סתימא, מלכא (ס"א עלמא) עלאה. מ' פתיחא, מלכא (ס"א עלמא) תתאה. אתוון אחרנין, אשתארו א"ח, ׳כבוד אלהים הסתר דבר׳ (משלי כה, ב) כתיב.
התרגום: פתח רבי שמעון ואמר, שמע ׳ישראל ה' אלהינו ה'׳ (במדבר כח, ד) אחד - אות ע' גדולה, ואות ד' גם כן. וסימן זה - עד. וזהו שכתוב ׳עד ה' בכם׳ (שמואל א יב, ה) - נשארו אותיות ש"מ. מ' פתוחה. מה הטעם לא סתומה? משום שם' סתומה היא ׳מלך (עולם) עליון׳. מ' פתוחה היא מלך (עולם) תחתון. אותיות אחרות נשארו א' ח', עליהן כתוב ׳כבד אלהים הסתר דבר׳ (משלי כה, ב).
מן המפרשים
אור החמה: פתח ואמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ע' רברבא וכו' כי אותיות גדולות הם מורות למעלה במקום אור גדול וברוב המקומות מפרש בבינה והכי פי לעיל אמנם הכא האותיות בעצמם שהם ע' ד' יורו על הת"ת שהוא עד בלי ספק דהכי פי' בזוהר בפסוק אל דעות…
קרני אור: כבוד אלהים כבוד אלהים כו'. ר"ל אין לגלות סוד זה:
הסולם: פתח ר"ש ואמר וכו': פר"ש ואמר, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. כתוב בשמע ע' גדולה, ה ד' דאחד גדולה גם כן. וזהו סימן עד. היינו שכתוב, עד ה' בכם. נשארים אותיות ש"מ מן שמע, עם מ' פתוחה. מהו הטעם שאינה ם' סתומה. כלומר מהו ההפרש מן מ'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: