ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 28: רבי פנחס בן יאיר וחלום השכינה - סוד סדר תחית המתים שהראשון יהיה אחרון כעצמות יחזקאל › פיסקה 1 (רכא ע"ב)

ספור רבי שמעון ורבי פנחס בן יאיר - חמורו של רבי פנחס עמד שריח פנים חדשות הריח

פנחס · רבי פנחס בן יאיר וחלום השכינה - סוד סדר תחית המתים שהראשון יהיה אחרון כעצמות יחזקאל · מאמר 28 · פיסקה 1 · דף רכא ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָזִיל מִקַּפּוּטְקִיָּא לְלוּד, ורִבִּי יְהוּדָה אָזִיל עִמֵּיהּ, עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי פָּגַע בְּהוּ רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, וּתְרֵין גּוּבְרִין טוֹעֲנִין אֲבַתְרֵיהּ. שָׁכִיךְ חֲמָרֵיהּ דְּרִבִּי פִּנְחָס. טָעִינוּ לֵיהּ, וְלָא אָזִיל. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, שְׁבִיקוּ לֵיהּ, דְּהָא רֵיחָא דְּאַנְפִּין חַדְתִּין קָא אָרַח, אוֹ נִסָּא אִתְעָבִיד לָן הַשְׁתָּא. עַד דְּאִינּוּן תַּמָּן, נָפַק רִבִּי שִׁמְעוֹן מִבָּתַר חַד טִנָרָא. נָטַל חֲמָרָא וְאָזִיל, אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, וְלָא אֲמָרִית לְכוּ, דְּהָא רֵיחָא דְּאַנְפִּין חַדְתִּין קָא אָרַח.

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה הוֹלֵךְ מִקַּפּוּטְקִיָּא לְלוֹד, וְרַבִּי יְהוּדָה הָלַךְ עִמּוֹ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגַע בָּהֶם רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים מְחַמְּרִים אַחֲרָיו. עָמַד חֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס. טָעֲנוּ אוֹתוֹ, וְלֹא הָלַךְ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, הַשְׁאִירוּ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי רֵיחַ שֶׁל פָּנִים חֲדָשׁוֹת הֵרִיחַ, אוֹ שֶׁנֵּס יֵעָשֶׂה לָנוּ כָּאן. עַד שֶׁהֵם שָׁם, יָצָא רַבִּי שִׁמְעוֹן מֵאַחֲרֵי סֶלַע אֶחָד, נָטַל חֲמוֹר וְהָלַךְ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, וְלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁהֲרֵי רֵיחַ שֶׁל פָּנִים חֲדָשׁוֹת הֵרִיחַ?!

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון הוה אזיל מקפוטקיא ללוד, ורבי יהודה אזיל עמיה, עד דהוו אזלי פגע בהו רבי פנחס בן יאיר, ותרין גוברין טוענין אבתריה. שכיך חמריה דרבי פנחס. טעינו ליה, ולא אזיל. אמר רבי פנחס, שביקו ליה, דהא ריחא דאנפין חדתין קא ארח, או נסא אתעביד לן השתא. עד דאינון תמן, נפק רבי שמעון מבתר חד טנרא. נטל חמרא ואזיל, אמר רבי פנחס, ולא אמרית לכו, דהא ריחא דאנפין חדתין קא ארח.

התרגום: רבי שמעון היה הולך מקפוטקיא ללוד, ורבי יהודה הלך עמו. עד שהיו הולכים, פגע בהם רבי פנחס בן יאיר, ושני אנשים מחמרים אחריו. עמד חמורו של רבי פנחס. טענו אותו, ולא הלך. אמר רבי פנחס, השאירו אותו, שהרי ריח של פנים חדשות הריח, או שנס יעשה לנו כאן. עד שהם שם, יצא רבי שמעון מאחרי סלע אחד, נטל חמור והלך. אמר רבי פנחס, ולא אמרתי לכם שהרי ריח של פנים חדשות הריח?!

מן המפרשים

הסולם: רבי שמעון הוה וכו': ר"ש היה הולך מקפוטקיא ללוד, ור' יהודה הלך עמו. בעוד שהיו הולכים, פגש אותם ר' פנחס בן יאיר, ושני אנשים מחמרים אחריו. עמד חמורו של ר' פנחס. דקרו אותו עם מחט שילך, ולא הלך. אמר ר' פנחס, אל המחמרים, עזבו אותו.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר