ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 18: נעשה אדם בשתפות - שלשה האמנים שמים מים וארץ, ושתוף ההורים בחדות הבן › פיסקה 5 (רכ ע"א)

אף שאבא ואמא נפרדו מן העולם יש חדוה בכל שתפות - הקבה עוקר אותם מגן עדן לחדות בנם

פנחס · נעשה אדם בשתפות - שלשה האמנים שמים מים וארץ, ושתוף ההורים בחדות הבן · מאמר 18 · פיסקה 5 · דף רכ ע"א

לשון הזוהר

וְאַף עַל גַּב דְּאַבָּא וְאִמָּא אִתְפְּרָשׁוּ מֵהַאי עָלְמָא, חֶדְוָה בְּכָל שׁוּתָּפוּתָא הֲוִי. דְּתָנֵינָן, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ שָׁתִּיף לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחֶדְוָוה דִּילֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וְאַעְקַר מִתַּמָּן (ס"א דאודע תמן) לַאֲבוּהִי וְאִמֵּיהּ, דְּאִינּוּן שׁוּתָּפִין בַּהֲדֵיהּ, וְאַיְיתֵי לוֹן עִמֵּיהּ לְהַהוּא חֶדְוָוה, וְכֻלְּהוּ זְמִינִין תַּמָּן, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעִין. אֲבָל בְּעָקוּ דְּבַּר נָשׁ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְגַבֵּיהּ בִּלְחוֹדוֹי, וְלָא אוֹדַע לַאֲבוּהִי וּלְאִמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בַּצַּר לִי אֶקְרָא יהו"ה וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוִּעַ וְגוֹ'׳ (תהילים יח, ז).

תרגום

וְאַף עַל גַּב שֶׁאַבָּא וְאִמָּא נִפְרְדוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ חֶדְוָה בְּכָל שֻׁתָּפוּת. שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם מְשַׁתֵּף אֶת הקב"ה בַּחֶדְוָה שֶׁלּוֹ, בָּא הקב"ה לְגַן עֵדֶן וְעוֹקֵר מִשָּׁם אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁהֵם שֻׁתָּפִים אִתּוֹ, וּמֵבִיא אוֹתָם עִמּוֹ לְאוֹתָהּ חֶדְוָה, וְכֻלָּם מְזֻמָּנִים שָׁם, וּבְנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים. אֲבָל בְּצָרַת הָאָדָם, הקב"ה מְזֻמָּן אֵלָיו לְבַדּוֹ, וְלֹא מוֹדִיעַ לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ וְגוֹ'׳ (תהלים יח, ז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואף על גב דאבא ואמא אתפרשו מהאי עלמא, חדוה בכל שותפותא הוי. דתנינן, בשעתא דבר נש שתיף לקודשא בריך הוא לחדווה דיליה, קודשא בריך הוא אתי לגנתא דעדן, ואעקר מתמן (ס"א דאודע תמן) לאבוהי ואמיה, דאינון שותפין בהדיה, ואייתי לון עמיה לההוא חדווה, וכלהו זמינין תמן, ובני נשא לא ידעין. אבל בעקו דבר נש, קודשא בריך הוא זמין לגביה בלחודוי, ולא אודע לאבוהי ולאמיה, הדא הוא דכתיב, ׳בצר לי אקרא יהו"ה ואל אלהי אשוע וגו'׳ (תהילים יח, ז).

התרגום: ואף על גב שאבא ואמא נפרדו מהעולם הזה, יש חדוה בכל שתפות. ששנינו, בשעה שהאדם משתף את הקב"ה בחדוה שלו, בא הקב"ה לגן עדן ועוקר משם את אביו ואמו, שהם שתפים אתו, ומביא אותם עמו לאותה חדוה, וכלם מזמנים שם, ובני אדם לא יודעים. אבל בצרת האדם, הקב"ה מזמן אליו לבדו, ולא מודיע לאביו ולאמו. זהו שכתוב ׳בצר לי אקרא ה' ואל אלהי אשוע וגו'׳ (תהלים יח, ז).

מן המפרשים

אור החמה: ובני נשא לא ידעין מפני שהם באים דרך עקיר' לא דרך ביאה שאינם מתגלמים לבא כדי שיוכלו האנשים לראותם אלא בדקות נכללים בשכינה. אבל בעקו וכו' היינו בעת שהקב"ה רוצה לרחם עליו אבל בעת שאין הקב"ה מרחם הולכים החיים ומודיעים למתים ומתים…

הסולם: ואף על גב דאבא וכו': ואע"פ שאביו ואמו נפטרו מעולם זה, השמחה של האדם הוא בכל השותפים, כי למדנו, בשעה שאדם משתף את הקב"ה בשמחתו, בא הקב"ה לגן העדן ולוקח משם את אביו ואמו, שהם שותפים עמו, ומביאם עמו לאותה השמחה, וכולם נמצאים שם…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ואעקד מתמן וכו' כנז"ל וכמרז"ל הביאו רש"י בפ' ואתחנ' על פ' ויוציאך בפניו בפני אבותיו כמ"ש נגד אבותם עשה פלא. ואל תתמה על שהזכירם בלשון יחיד שהרי כתבם לשון יחיד ויבחר בזרעו אחריו עכ"ל. וקשה שהרי זה כמתרץ קושיא בקושי'. וי"ל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: