כ"ב אותיות בחמישה מקומות שבפה- חקוקות בקול וחצובות ברוח
ספר יצירה · עשרים ושתים אותיות יסוד- שקילתן והמרתן, ויציאת הכל בשם אחד · מאמר 2 · פיסקה 3
לשון הזוהר
עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת יְסוֹד חֲקוּקוֹת בְּקוֹל חֲצוּבוֹת בְּרוּחַ קְבוּעוֹת בַּפֶּה בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ [בִּדְפוּס מַנְטוֹבָה נוֹסַף בְּמִשְׁנָה זוֹ: קְשׁוּרוֹת בַּלָּשׁוֹן כשהלבת בְּגַחֶלֶת, אחה"ע מְשַׁמֶּשֶׁת בְּסוֹף הַלָּשׁוֹן וּבְבֵית הַבְּלִיעָה, בומ"ף בֵּין הַשְּׂפָתַיִם וּבְרֹאשׁ הַלָּשׁוֹן, גיכ"ק עַל שְׁלִישִׁיתָהּ שֶׁל לָשׁוֹן נִכְרֶתֶת, דטלנ"ת בְּרֹאשׁ הַלָּשׁוֹן מְשַׁמֶּשֶׁת עִם הַקּוֹל, וסצר"ש בֵּין הַשִּׁינַיִם וְלָשׁוֹן שְׁכוּבָה ושטותה. וע"ז קָאֵי פי' הרמ"ב:]:
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עשרים ושתים אותיות יסוד חקוקות בקול חצובות ברוח קבועות בפה בחמשה מקומות אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ [בדפוס מנטובה נוסף במשנה זו: קשורות בלשון כשהלבת בגחלת, אחה"ע משמשת בסוף הלשון ובבית הבליעה, בומ"ף בין השפתים ובראש הלשון, גיכ"ק על שלישיתה של לשון נכרתת, דטלנ"ת בראש הלשון משמשת עם הקול, וסצר"ש בין השינים ולשון שכובה ושטותה. וע"ז קאי פי' הרמ"ב:]:
מן המפרשים
ר' סעדיה גאון: מקומות. פיר"ס אחה"ע בסוף הגרון. בומ"ף בשפה. גיכ"ק בשליש הלשון. דטלנ"ת בראש הלשון . זסשר"ץ בין השינים ובלשון נמוכה:
ראב"ד: עשרים ושתים אותיות יסוד לכל דבור ומעשה פירוש בנפש:
רמב"ן: בקול. דקות הרוח האמצעי והאות חצב בו. והפה הוא הנקרא דבור והאותיות קבועות בו בחמשה בגרון ובשפה ובחך ובלשון ובשינים. והקול והרוח והדבור שהאותיות חקוקות וחצובות וקבועות בו נקרא רוח הקדש: