׳בלום פיך מלדבר׳- שעל דבר זה נכרת ברית
ספר יצירה · ׳בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה׳- עשר ספירות בלימה ושש הקצוות · מאמר 1 · פיסקה 8
לשון הזוהר
עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה בְּלוֹם פִּיךָ מִלְּדַבֵּר וְלִבְּךָ מִלְּהַרְהֵר וְאִם רָץ לִבְּךָ שׁוּב לַמָּקוֹם שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְעַל דָּבָר זֶה נִכְרַת בְּרִית:
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר ואם רץ לבך שוב למקום שלכך נאמר והחיות רצוא ושוב. ועל דבר זה נכרת ברית:
מן המפרשים
ר' סעדיה גאון: עשר ספירות בלימה צפייתן כמראה הבזק. שהם צופים לכרוב המיוחד ומכסים פניהם מאימתן בכל פעם ופעם כן נמי כשתדבר ביו"ד ספירות תהיה אימתן עליך:
ראב"ד: יס"ב בלום פיך מלדבר. בענין הנפש צריך אתה לנעוץ סוף עשייתו של אדם בתחילתו שהוא המחשבה וכו' פירש במשנה שלפני זאת. וא"ת איך יצויירו במחשבה הטהורה דברים כאלו והלא היא פשוטה או נלמד ממנו ראיה והיקש ח"ו על עילת העילות. לכן עניינו…
רמב"ן: בלום. פי' כמו עדיו לבלום וכמ"ש אין דורשין וכו' ואף במה שהורשית להתבונן אל תתן את פיך לחטיא את בשרך משום שנאמר כבוד אלהים הסתר דבר. וכמו שאמרו כל שלא חס על כבוד קונו כו':