צפייתו של אברהם אבינו- ׳ואת הנפש אשר עשו בחרן׳, וברית הלשון והמילה
ספר יצירה — נוסח הגר"א · ׳ואת הנפש אשר עשו בחרן׳- תלי וגלגל ולב, ובריתו של אברהם · מאמר 6 · פיסקה 7
לשון הזוהר
כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה הִבִּיט וְרָאָה וְהֵבִין וְחָקַר וְחָקַק וְחָצַב וְעָלְתָה בְּיָדוֹ הַבְּרִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳ מִיָּד נִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד וְהוֹשִׁיבוֹ בְּחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אַבְרָהָם אוֹהֲבִי וְכָרַת בְּרִית לוֹ וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר וְהֶאֱמִין בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא בְּרִית הַלָּשׁוֹן וּבֵין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו וְהוּא בְּרִית הַמִּילָה. וְקָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹנוֹ וְגִילָה לוֹ אֶת סוֹדוֹ מְשָׁכָן בְּמַיִם דְּלָקָן בָּאֵשׁ רַעֲשָׁן בָּרוּחַ בַּעֲרָן בְּשִׁבְעָה נְהָגָן בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת:
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כשבא אברהם אבינו ע"ה הביט וראה והבין וחקר וחקק וחצב ועלתה בידו הבריאה שנאמר ׳ואת הנפש אשר עשו בחרן׳ מיד נגלה עליו אדון הכל יתברך שמו לעד והושיבו בחיקו ונשקו על ראשו וקראו אברהם אוהבי וכרת ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. וכרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית הלשון ובין עשר אצבעות רגליו והוא ברית המילה. וקשר עשרים ושתים אותיות התורה בלשונו וגילה לו את סודו משכן במים דלקן באש רעשן ברוח בערן בשבעה נהגן בשנים עשר מזלות:
מן המפרשים
גר"א: כשבא אאע"ה הביט כו'. ז' לשונות נגד ז"ת שעד כה הביט וחקר ועלתה בידו הבריאה במלכות שבה הבריאה:
פרי יצחק: וכיון שצפה אברהם אבינו ע"ה והביט וראה והבין וחקר וחצב וכיון וצירף ויצר ועלתה בידו הבריאה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן וכו', כצ"ל. ר"ל שחקר בחקירות הרבה אחר יחוד אלהות היכן נתאצלו העשר ספירות מא"ס ב"ה ולכן אמר בעשר בחי' לשונות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: