׳בלום פיך מלדבר׳- ואם רץ לבך שוב למקום, שעליו נכרת ברית
ספר יצירה — נוסח הגר"א · ׳בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה׳- עשר ספירות בלימה וחתימת שש הקצוות · מאמר 1 · פיסקה 8
לשון הזוהר
עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה בְּלוֹם פִּיךָ מִלְּדַבֵּר וְלִבְּךָ מִלְּהַרְהֵר וְאִם רָץ פִּיךָ לְדַבֵּר וְלִבְּךָ לְהַרְהֵר שׁוּב לַמָּקוֹם שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר (יְחֶזְקֵאל א') וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב וְעַל דָּבָר זֶה נִכְרַת בְּרִית:
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום שלכך נאמר (יחזקאל א') והחיות רצוא ושוב ועל דבר זה נכרת ברית:
מן המפרשים
גר"א: עשר ספירות בלי מה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר. לפי שהמאמר מתחלק לה' חלקים רצון ומחשבה והרהור וקול ודבור. הרצנון הוא התחלת הרצון לדבר, והמחשבה הוא שמחשב מה לדבר אבל אינו מצייר דיבור, והרהור הוא שמצייר דבור בהרהור, וקול הוא…
פרי יצחק: בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר. פירוש אע"פ שהספירות הם נכנסים בגדר המנין מ"מ בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר להשיג במהותן כמו בגדר המנין בעלי תכלית הגשם כי מנין שלהם אינו אלא מצד שהם בסוד עלה ועלול כמ"ש במשנה ו':