ארבע אש ממים- כסא הכבוד וחיות הקודש, ומשלושתן יסד מעונו
ספר יצירה — נוסח הגר"א · ׳בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה׳- עשר ספירות בלימה וחתימת שש הקצוות · מאמר 1 · פיסקה 12
לשון הזוהר
אַרְבַּע אֵשׁ מִמַּיִם חָקַק וְחָצַב בָּהּ כִּסֵּא הַכָּבוֹד שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּמִשְּׁלָשְׁתָּן יָסַד מְעוֹנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט׳:
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר ׳עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט׳:
מן המפרשים
גר"א: ארבע אש ממים. הוא גלגל האש שתחת הרקיע והוא בסוד הבינה ולכן החסד נקרא מים שהוא מחכמה וגבורה נקרא אש שהוא מבינה והרקיע שבינתים הוא הדעת המכריע ובו חמה ולבנה כוכבים ומזלות שהן חיות כל העולם כלו כמו הדעת שבו חדרים מלאים כל טוב…
פרי יצחק: ארבע אש ממים חקק וחצב וכו'. ר"ל כח הגבורה הנמשך מן החסד נמשל לאש שהוא מן המים וכן יש בכח המים להוציא מהם האש בזוהר השמש ובכח האש חקק וחצב כסא הכבוד ושאר הבנין, כי מלכות שהיא סוד כסא הכבוד עיקר בניינה מן האש הגבורה כנודע…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: