ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 9: ברכי נפשי את ה - סוד דיני הנפש והרוח ביציאתה מהעולם › פיסקה 5 (קכו ע"ב)

כל המתים רוגזים על הבא להקבר ביניהם - מעשיו מקדימים לקבר

נשא · ברכי נפשי את ה - סוד דיני הנפש והרוח ביציאתה מהעולם · מאמר 9 · פיסקה 5 · דף קכו ע"ב

לשון הזוהר

עַד דְּמָטֵי לְגַבֵּי קִבְרָא, כֻּלְּהוּ מֵתִין אִתְרַגְזוּן מִדּוּכְתַּיְיהוּ עָלֵיהּ, וְאַמְרֵי וַוי וַוי דְּדָא אִתְקְבַר בְּגַוָּון. עוֹבָדוֹי וּמִלּוֹי אַקְדְמָן וְעָאלִין לְקִבְרָא, וְקַיְימֵי עָלֵיהּ דְּהַהוּא גּוּפָא, וְרוּחֵיהּ אָזְלָא וְשָׁאט, וּמִתְאַבְּלָא עַל גּוּפָא. כֵּיוָן דְּבַּר נָשׁ אִתְטְמַר בְּבֵי קִבְרֵי, דּוּמָ"ה קָדִים (ס"א קאים) וְנָפִיק תְּחוֹת יְדֵיהּ, תְּלָתָא בֵּי דִּינָא, דִּי מְמָנָן עַל דִּינָא דְּקִבְרָא, וּתְלַת שַׁרְבִיטֵי דְּאֶשָּׁא בִּידַיְיהוּ, וְדַיְינִין רוּחָא וְגוּפָא כַּחֲדָא. וַוי עַל הַהוּא דִּינָא, וַוי עַל עוֹבָדוֹי. בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהוּ תָּפִיס בְּקוּלְרָא דְּמַלְכָּא, וְאִתְּדָּן דִּינֵיהּ, וְאִשְׁתְּלִים, דְּלָא אִשְׁתְּכַח עָלֵיהּ סַנֵיגוֹרְיָא. וְסַנְטִירָא דְּמַלְכָּא נָחִית, וְקָאִים קָמֵיהּ, לְרַגְלוֹי, וְחַד סַיְיפָא שִׁנָּנָא בִּידֵיהּ.

תרגום

עֵד שֶׁמַּגִּיעַ לַקֶּבֶר, כָּל הַמֵּתִים רוֹגְזִים עָלָיו מִמְּקוֹמָם וְאוֹמְרִים: אוֹי אוֹי שֶׁזֶּה נִקְבָּר בְּתוֹכֵנוּ! מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו מַקְדִּימִים וְנִכְנָסִים לַקֶּבֶר, וְעוֹמְדִים עַל אוֹתוֹ גּוּף, וְרוּחוֹ הוֹלֶכֶת וְשָׁטָה וּמִתְאַבֶּלֶת עַל הַגּוּף. כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם נִטְמָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, דּוּמָ"ה מַקְדִּים וְיוֹצֵא תַּחַת יָדָיו שְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִינִים שֶׁמְּמֻנִּים עַל דִּין הַקֶּבֶר, וּשְׁלֹשָׁה שַׁרְבִיטֵי אֵשׁ בִּידֵיהֶם, וְדָנִים רוּחַ וָנֶפֶשׁ כְּאֶחָד. אוֹי עַל אוֹתוֹ הַדִּין! אוֹי עַל מַעֲשָׂיו! בְּשָׁעָה שֶׁהוּא תָּפוּס בְּקוֹלַר הַמֶּלֶךְ וְנִדּוֹן דִּינוֹ וְנִשְׁלָם, שֶׁלֹּא נִמְצָא עָלָיו סָנֵגוֹר, וְשׁוֹטֵר הַמֶּלֶךְ נוֹחֵת, וְעוֹמֵד לְפָנָיו לְרַגְלָיו, וְחֶרֶב שְׁנוּנָה אַחַת בְּיָדוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד דמטי לגבי קברא, כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה, ואמרי ווי ווי דדא אתקבר בגוון. עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא, וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט, ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי, דומ"ה קדים (ס"א קאים) ונפיק תחות ידיה, תלתא בי דינא, די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו, ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי. בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא, ואתדן דיניה, ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית, וקאים קמיה, לרגלוי, וחד סייפא שננא בידיה.

התרגום: עד שמגיע לקבר, כל המתים רוגזים עליו ממקומם ואומרים: אוי אוי שזה נקבר בתוכנו! מעשיו ודבריו מקדימים ונכנסים לקבר, ועומדים על אותו גוף, ורוחו הולכת ושטה ומתאבלת על הגוף. כיון שהאדם נטמן בבית הקברות, דומ"ה מקדים ויוצא תחת ידיו שלשה בתי דינים שממנים על דין הקבר, ושלשה שרביטי אש בידיהם, ודנים רוח ונפש כאחד. אוי על אותו הדין! אוי על מעשיו! בשעה שהוא תפוס בקולר המלך ונדון דינו ונשלם, שלא נמצא עליו סנגור, ושוטר המלך נוחת, ועומד לפניו לרגליו, וחרב שנונה אחת בידו.

מן המפרשים

הסולם: עד דמטו לגבי וכו׳: עד שמגיעים לבית הקברות, וכל המתים ירגזו עליו ממקומם, ואומרים אוי אוי, שזה נקבר בינינו. מעשיו ודבוריו מקדימים ובאים לתוך הקבר, ועומדים על אותו הגוף. ורוחו הולך ומשוטט ומתאבל על הגוף. כיון שהאדם נתכסה בקברו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר