ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 9: ברכי נפשי את ה - סוד דיני הנפש והרוח ביציאתה מהעולם › פיסקה 1 (קכו ע"א)

איש כי יפליא - נפרד משאר בני העולם להתקדש ולהמצא שלם

נשא · ברכי נפשי את ה - סוד דיני הנפש והרוח ביציאתה מהעולם · מאמר 9 · פיסקה 1 · דף קכו ע"א

לשון הזוהר

׳אִישׁ כִּי יַפְלִיא וְגוֹ'׳ (במדבר ו'). מַאי כִּי יַפְלִיא. דְּאִתְפְּרַשׁ מִשְּׁאַר בְּנֵי עָלְמָא, לְאִתְקַדְּשָׁא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא שְׁלִים. בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ אָתֵי לְאִתְדַכְּאָה, מַדְכִּין לֵיהּ. בַּר נָשׁ דְּבָעֵי לְאִתְקַדְּשָׁא, מְקַדְּשִׁין לֵיהּ. וּפַרְסֵי עָלֵיהּ קְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא, קְדוּשָּׁה דְּאִתְקְדַּשׁ בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (חסר) רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳לְדָוִד בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יהו"ה וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׳ (תהילים קג, א) - כַּמָּה אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע בְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, דְּהָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כָּרוֹזָא קָארֵי וְאָמַר, ׳עַד מָתַי פְּתָאִים תְּאֶהֲבוּ פֶתִי וְגוֹ'׳ (משלי א, כב). ׳שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם׳ - וְלֵית מַאן דְּיַרְכִּין אוּדְנֵיהּ, אוֹרַיְיתָא קָא מַכְרְזָא קַמַּיְיהוּ, וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח.

תרגום

׳אִישׁ כִּי יַפְלִא וְגוֹ'׳. מַה זֶּה כִּי יַפְלִא? שֶׁנִּפְרָד מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם לְהִתְקַדֵּשׁ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה וּלְהִמָּצֵא שָׁלֵם. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אָדָם לִטָּהֵר - מְטַהֲרִים אוֹתוֹ. אָדָם שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקַדֵּשׁ - מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ, וּפוֹרְסִים עָלָיו קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, קְדֻשָּׁה שֶׁהִתְקַדֵּשׁ בָּהּ הקב"ה. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳לְדָוִד בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׳ (תהלים קג, א) כּ - ַמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל יוֹם וָיוֹם הַכָּרוֹז קוֹרֵא וְאוֹמֵר: ׳עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְגוֹ'׳ (משלי א). ׳שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם׳ (ירמיה ג, כב) - וְאֵין מִי שֶׁיַּרְכִּין אָזְנָיו. הַתּוֹרָה מַכְרִיזָה לִפְנֵיהֶם, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳איש כי יפליא וגו'׳ (במדבר ו'). מאי כי יפליא. דאתפרש משאר בני עלמא, לאתקדשא כגוונא דלעילא, ולאשתכחא שלים. בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה, מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא, מקדשין ליה. ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. (חסר) רבי אבא פתח, ׳לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו׳ (תהילים קג, א) - כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה, דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר, ׳עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'׳ (משלי א, כב). ׳שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם׳ - ולית מאן דירכין אודניה, אורייתא קא מכרזא קמייהו, ולית מאן דישגח.

התרגום: ׳איש כי יפלא וגו'׳. מה זה כי יפלא? שנפרד משאר בני העולם להתקדש כמו שלמעלה ולהמצא שלם. בשעה שבא אדם לטהר - מטהרים אותו. אדם שרוצה להתקדש - מקדשים אותו, ופורסים עליו קדשה עליונה, קדשה שהתקדש בה הקב"ה. רבי אבא פתח, ׳לדוד ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו׳ (תהלים קג, א) כ - מה יש לו לאדם להסתכל ולדעת בעבודת רבונו, שהרי בכל יום ויום הכרוז קורא ואומר: ׳עד מתי פתים תאהבו פתי וגו'׳ (משלי א). ׳שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם׳ (ירמיה ג, כב) - ואין מי שירכין אזניו. התורה מכריזה לפניהם, ואין מי שישגיח.

מן המפרשים

אור החמה: לאתקדשא כגוונא דלעילא וכו' הענין כי הנזיר עיקר מה שהיה שלם במציאות הגוף היה גדול השער לבד אמנם אם אדם אחר בלא נדר ירצה לגדל שערו אדרבה אותו גידול שער פוגם לו כי שער האדם ומה גם בבחרותו מורה דין אמנם הנזיר במה שהיה נשמר מהיין…

הסולם: איש בי יפליא וגו׳: שואל, מהו כי יפליא. ומשיב, היינו שנפרש משאר בני העולם, להתקדש כעין של מעלה, ולהמצא שלם. בשעה שאדם בא לטהר מטהרים אותו. אדם הבא להתקדש מקדשים אותו, ופורשים עליו קדושה שלמעלה, קדושה שהקב״ה נתקדש בה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: