רשבי: ראשי שלשת הפסוקים יוד יוד יוד - המצטער בחלומו יבקש רחמים
נשא · אסור להסתכל בידי הכהן בשעת הברכה - סוד עת רצון בכל העולמות · מאמר 17 · פיסקה 3 · דף קמז ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּהָנֵי תְּלַת קְרָאֵי רֵישֵׁיהוֹן יוֹ"ד יוֹ"ד יוֹ"ד: יְ"בָרֶכְךָ יָ"אֵר יִ"שָּׂא. כֻּלְּהוּ לְאַחֲזָאָה מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָא. וּלְאִתְבָּרְכָא מֵעַתִּיקָא מַאן דְּאִצְטְרִיךְ. יוֹ"ד יוֹ"ד יוֹ"ד, לְאִתְבָּרְכָא זְעֵיר אַנְפִּין מֵעַתִּיקָא דְּכֹלָּא. וּבְגִין כָּךְ יְבָרֶכְךָ יהו"ה לְעֵילָּא, וְיִשְׁמְרֶךָ הוּא לְתַתָּא, וְכֵן כֻּלְּהוּ. וְתָאנֵי תָּנָא קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי מַאן דִּמְצָעֵר בְּחֶלְמֵיהּ, לֵיתֵי בְּשַׁעֲתָא דְּכַהֲנֵי פַּרְסֵי יְדַיְיהוּ, וְלֵימָא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ וְכוּ'. אֲמַאי. מִשּׁוּם דְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִשְׁתְּכָחוּ רַחֲמֵי בְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ, וּמַאן דְּיִבְעֵי צְלוֹתֵיהּ בְּצַעֲרֵיהּ, אִתְהַפָּךְ לֵיהּ דִּינָא לְרַחֲמֵי.
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרָאשֵׁי שְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ יוֹ"ד יוֹ"ד יוֹ"ד: יְ"בָרֶכְךְ יָ"אֵר יִ"שָּׂא. כֻּלָּם לְהַרְאוֹת מְהֵימְנוּתָא הַשְּׁלֵמָה, וּלְהִתְבָּרֵךְ מֵהָעַתִּיק מִי שֶׁצָּרִיךְ. יוֹ"ד יוֹ"ד יוֹ"ד, לְהִתְבָּרֵךְ זְעֵיר אַנְפִּין מֵעַתִּיק הַכֹּל. וּמִשּׁוּם כָּךְ, יְבָרֶכְךְ ה' לְמַעְלָה, וְיִשְׁמְרֶךְ הוּא לְמַטָּה, וְכֵן כֻּלָּם. וְשָׁנָה הַתַּנָּא לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִי שֶׁמִּצְטַעֵר בַּחֲלוֹמוֹ, שֶׁיָּבא בְשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים פּוֹרְשִׂים יְדֵיהֶם, וְיֹאמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֲנִי שֶׁלְּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלְּךְ וְכוּ'. לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְצָאִים רַחֲמִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ תְּפִלָּתוֹ בְצַעֲרוֹ, מִתְהַפֵּךְ לוֹ דִּין לְרַחֲמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, בהני תלת קראי רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד: י"ברכך י"אר י"שא. כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא. ולאתברכא מעתיקא מאן דאצטריך. יו"ד יו"ד יו"ד, לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא. ובגין כך יברכך יהו"ה לעילא, וישמרך הוא לתתא, וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דרבי שמעון, האי מאן דמצער בחלמיה, ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו, ולימא: רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי. משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו, ומאן דיבעי צלותיה בצעריה, אתהפך ליה דינא לרחמי.
התרגום: אמר רבי שמעון, בראשי שלשת הפסוקים הללו יו"ד יו"ד יו"ד: י"ברכך י"אר י"שא. כלם להראות מהימנותא השלמה, ולהתברך מהעתיק מי שצריך. יו"ד יו"ד יו"ד, להתברך זעיר אנפין מעתיק הכל. ומשום כך, יברכך ה' למעלה, וישמרך הוא למטה, וכן כלם. ושנה התנא לפני רבי שמעון, מי שמצטער בחלומו, שיבא בשעה שהכהנים פורשים ידיהם, ויאמר: רבון העולם, אני שלך וחלומותי שלך וכו'. למה? משום שאותה שעה נמצאים רחמים בכל העולמות, ומי שיבקש תפלתו בצערו, מתהפך לו דין לרחמים.
מן המפרשים
מקדש מלך: יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר מעתיקא: ג' יו"דין אלו הם נגד ג' הו"יות דחיו ורתי שכולם יו"דין כמ"ש הרב אי נמי נגד ג' הוי"ות דאווירא שהם ס"ג או דמוח' שהם מ"ה ולכך נכתבו ג' יוד"ין לרמוז על ג' הוי"ות הנז' וכולם אנו ממשיכים אותם מאריך…
אור החמה: לאתברכא ז"א מעתיקא וכו' וא"ת הכא דמשמע שמתגל' א"א בז"א בכל יום ובאדרא לעיל משמע דדוקא ביום שבת בשעת מנח'. וי"ל דבכל יום מתגל' בבוקר דוקא ויום שבת אפילו בשעת מנחה כדי לבטל הדין עוד בכל יום תיקוני דיקנא לחוד. וביום שבת מצח הרצון…
אור יקר: הדא הוא דכתיב (תהלים סט[ ואני תפלתי לד ה׳ עת רצון, ועת רצון מעתיק יומין לגלאה מצחא ובגיני כד אתתקין בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר׳ שמעון לר׳ אלעזר בריה בדיד ברי לעתיק יומין רעותא דמצחא תשתכח בשעתא דתצטריד ליה, 1תא חזי ברי בשאר…