קדם התשובה עץ טוב ורע - מטטרון וסמאל שתפים במטה
משפטים · ערי מקלט למשה - שכר התשובה מהריגת המצרי לאותיות שם המפרש · מאמר 6 · פיסקה 7 · דף קטו ע"א
לשון הזוהר
דְּקֹדֶם דְּחָזַרְתְּ בְּתִיוּבְתָּא לָא הֲוֵית, אֶלָּא בְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע. עֶבֶד וְנַעַר הֲוָה שְׁמָךְ בְּקַדְמִיתָא, ׳וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה׳ (שמות ב, ו), עֶבֶד נֶאֱמָן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׳ (במדבר יב, ז) - וְהַהוּא רַע, שׁוּתָּפָא דְּעֶבֶד, גָּרַם לָךְ לְמֶחטֵי בַּסֶּלַע, בְּגִין דְּמַטֶּה דְּאִתְּמְסַר לָךְ, (נ"א בידך) הֲוָה דְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, (תיקונין צ' ע"ב) מְטַטְרוֹ"ן טוֹב, סָמָאֵ"ל רָע.
תרגום
שֶׁקֹּדֶם שֶׁחָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה לֹא הָיִיתָ אֶלָּא בָּעֵץ שֶׁל טוֹב וְרַע. עֶבֶד וְנַעַר הָיָה שִׁמְךְ בַּתְּחִלָּה, ׳וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה׳, עֶבֶד נֶאֱמָן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׳ (במדבר יב, ז) - וְאוֹתוֹ הָרָע, הַשֻּׁתָּף שֶׁל הָעֶבֶד, גָּרַם לְךְ לַחֲטֹא בַּסֶּלַע, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּטֶּה שֶׁנִּמְסַר לְךְ (בידך) הָיָה שֶׁל הָעֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע. מטטרו"ן טוֹב, סמא"ל רַע.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דקדם דחזרת בתיובתא לא הוית, אלא באילנא דטוב ורע. עבד ונער הוה שמך בקדמיתא, ׳והנה נער בוכה׳ (שמות ב, ו), עבד נאמן. הדא הוא דכתיב, ׳לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׳ (במדבר יב, ז) - וההוא רע, שותפא דעבד, גרם לך למחטי בסלע, בגין דמטה דאתמסר לך, (נ"א בידך) הוה דאילנא דטוב ורע, (תיקונין צ' ע"ב) מטטרו"ן טוב, סמא"ל רע.
התרגום: שקדם שחזרת בתשובה לא היית אלא בעץ של טוב ורע. עבד ונער היה שמך בתחלה, ׳והנה נער בכה׳, עבד נאמן. זהו שכתוב ׳לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׳ (במדבר יב, ז) - ואותו הרע, השתף של העבד, גרם לך לחטא בסלע, משום שהמטה שנמסר לך (בידך) היה של העץ של טוב ורע. מטטרו"ן טוב, סמא"ל רע.
מן המפרשים
יהל אור: בשמא מפרש בד' אתוון. בד' אתוון כנ"ל. וש"מ במחשבה כנ"ל דהוא סוד דרגא דמשה שקיו דאילנא ועד הכתר עלת כו' דמחשבה דיליה ל"ל סוף: באילנא דטו"ר. ר"ל במט"ט: בגין דמטה דאתמסר כו'. שהוא מ"ט פנים טהור מ"ט פנים טמא, משא"כ שער הנ' שאין…
אור החמה: לא הוית אלא באילנא דטוב ורע וגו' קשי' ליה דאנת אמרת כי כל חטא משרע"ה וגלותו וגלגולו היה עון ערב רב ולפי הנראה מפשוטי המקראות כי עון הסלע היה העיקר והוא גרם שלא נכנס לארץ וגרם מיתתו וכמה דברים לזה תירץ דהא בהא תליא דקודם דחזרת…
אור יקר: לא הוית אלא באילנא וכו׳ וההוא רע שותפו דעבד (טוב) גרם וכו׳ והעגין שהסלע היא סוד השכינה ומטה דמרע״ה הוא סוד מטטרו״ן, מפני ירידתו לא היה בסוד היסוד ולפיכך לא היה ראוי אלא ודברתם אל הסלע שלא לעשותה מוכת עץ והוא לא עשה כך אלא ויך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: