ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 92 (ק ע"א)

בנין הבריה החדשה בספר חנוך - איחוד שתי הרוחות

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 92 · דף ק ע"א

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא, רוּחַ דָּא הוּא מַה דְּהֲוָה. הָכִי הוּא אֲבָל לָא אִתְבְּנֵי, אֶלָּא בְּגִין הַהוּא רוּחָא אַחֲרָא דְּקָא שָׁבַק בְּהַהוּא מָאנָא, הָכָא אִית רָזִין (ס"א רזא דרזין בההוא מאנא.) בְּסִפְרָא דְּחֲנוֹךְ, בִּנְיָינָא דָּא דְּאִתְבְּנֵי, לָא אִתְבְּנֵי, אֶלָּא בְּהַהוּא רוּחָא אַחֲרָא דְּשָׁבִיק תַּמָּן, בְּהַהוּא מָאנָא. וְכַד שָׁארֵי לְאִתְבְּנָאָה, דָּא מָשִׁיךְ אֲבַתְרֵיהּ דְּהַהוּא רוּחַ דְּאָזִיל עַרְטִילָאָה, וּמָשִׁיךְ לֵיהּ לְגַבֵּיהּ, וְתַמָּן תְּרֵי רוּחוֹת דְּאִינּוּן חַד. לְבָתַר, דָּא אִיהוּ רוּחַ, וְדָא אִיהוּ נְשָׁמָה, וְתַרְוַויְיהוּ חַד.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, רוּחַ זוֹ הִיא מַה שֶּׁהָיָה - כָּךְ זֶה, אֲבָל לֹא נִבְנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁהִשְׁאִיר בְּאוֹתוֹ כְּלִי. כָּאן יֵשׁ סוֹדוֹת (סוֹד הַסּוֹדוֹת בְּאוֹתוֹ כלי). בְּסִפְרוֹ שֶׁל חֲנוֹךְ, בִּנְיָן זֶה שֶׁנִּבְנָה, לֹא נִבְנֶה אֶלָּא בְּאוֹתָהּ רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁהִשְׁאִיר שָׁם, בְּאוֹתוֹ הַכְּלִי. וּכְשֶׁהִתְחִיל לְהִבָּנוֹת, זֶה נִמְשָׁךְ אַחַר אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁהוֹלֶכֶת עַרְטִילָאִית וּמוֹשֵׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו, וְשָׁם שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁהֵן אַחַת. אַחַר כָּךְ זוֹהִי רוּחַ, וְזוֹהִי נְשָׁמָה, וּשְׁתֵּיהֶן אַחַת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא, רוח דא הוא מה דהוה. הכי הוא אבל לא אתבני, אלא בגין ההוא רוחא אחרא דקא שבק בההוא מאנא, הכא אית רזין (ס"א רזא דרזין בההוא מאנא.) בספרא דחנוך, בניינא דא דאתבני, לא אתבני, אלא בההוא רוחא אחרא דשביק תמן, בההוא מאנא. וכד שארי לאתבנאה, דא משיך אבתריה דההוא רוח דאזיל ערטילאה, ומשיך ליה לגביה, ותמן תרי רוחות דאינון חד. לבתר, דא איהו רוח, ודא איהו נשמה, ותרווייהו חד.

התרגום: ואם תאמר, רוח זו היא מה שהיה - כך זה, אבל לא נבנית אלא בשביל אותה רוח אחרת שהשאיר באותו כלי. כאן יש סודות (סוד הסודות באותו כלי). בספרו של חנוך, בנין זה שנבנה, לא נבנה אלא באותה רוח אחרת שהשאיר שם, באותו הכלי. וכשהתחיל להבנות, זה נמשך אחר אותה רוח שהולכת ערטילאית ומושך אותה אליו, ושם שתי רוחות שהן אחת. אחר כך זוהי רוח, וזוהי נשמה, ושתיהן אחת.

מן המפרשים

אור החמה: בספרא דחנוך וגומר לא אתבני אלא בגין דההוא רוח דשביק וגומר משום דסבירא ליה לבעל ספרא דחנוך כי ממש ההוא רוחא דשביק נכלל בבנין החדש הנעשה שם אמנם הסבא פליג עליה לקמן דסבירא ליה שרוח דשביק תמן הוא רוח הנשאר אל הגוף אחר התחיה…

אור יקר: בגין ההוא רוח אחרא דקא שביק בההוא מאנא, (ק.) הכא אית רזא דרזין (ס״א רזא דרזין.

זוהר הרקיע: ◆ דף ק' ע"א) דמטרוניתא והבעל יורש את אשתו וז"ש וירית להאי ארץ ודקדק באמרו דאית ליה חולקא בצדיק ולא אמר דאחיד בצדיק להורות שכל מי שנזהר בנוגע לאות ברית קודש ויש לו בו קצת חלק בין רב ובין מעט יורש את הארץ הנז' שעכ"פ השפע בא ע"י…

לכל המפרשים על פיסקה זו