בני הקטן שבבית הספר - טעם הליכת הזקן כסוחר
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 4 · דף צה ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לוֹן רַבָּנָן, אֲנָא טַיָּיעָא אִתְעַבִידְנָא, וּמִיּוֹמִין זְעִירִין, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא לָא הֲוֵינָא טַיָּיעָא, אֲבָל בְּרָא חַד זְעִירָא אִית לִי, וְיָהֲבִית לֵיהּ בְּבֵי סִפְרָא, וּבָעֵינָא דְּיִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא. וְכַד אֲנָא אַשְׁכַּחְנָא חַד מֵרַבָּנָן דְּאָזִיל בְּאָרְחָא, אֲנָא טָעִין אֲבַתְרֵיהּ, וְהַאי יוֹמָא, חֲשִׁיבְנָא דְּאֶשְׁמַע מִלִּין חַדְתִּין בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא שְׁמַעְנָא מִדִי.
תרגום
אָמַר לָהֶם, רַבּוֹתֵינוּ, אָנִי נַעֲשֵׂיתִי סוֹחֵר, וְרַק מִלִּפְנֵי מְעַט יָמִים, שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה לֹא הָיִיתִי סוֹחֵר, אֲבָל בֵּן אֶחָד קָטָן יֵשׁ לִי, וְנָתַתִּי אוֹתוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר, וַאָנִי רוֹצֶה שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וּכְשֶׁאָנִי מוֹצֵא אֶחָד מֵהָרַבָּנִים שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, אָנִי טוֹעֵן אַחֲרָיו, וְהַיּוֹם הַזֶּה חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶשְׁמַע דְּבָרִים חֲדָשִׁים בַּתּוֹרָה, וְלֹא שָׁמַעְתִּי דָבָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר לון רבנן, אנא טייעא אתעבידנא, ומיומין זעירין, דהא בקדמיתא לא הוינא טייעא, אבל ברא חד זעירא אית לי, ויהבית ליה בבי ספרא, ובעינא דישתדל באורייתא. וכד אנא אשכחנא חד מרבנן דאזיל בארחא, אנא טעין אבתריה, והאי יומא, חשיבנא דאשמע מלין חדתין באורייתא, ולא שמענא מדי.
התרגום: אמר להם, רבותינו, אני נעשיתי סוחר, ורק מלפני מעט ימים, שהרי בהתחלה לא הייתי סוחר, אבל בן אחד קטן יש לי, ונתתי אותו לבית הספר, ואני רוצה שיעסק בתורה, וכשאני מוצא אחד מהרבנים שהולך בדרך, אני טוען אחריו, והיום הזה חשבתי שאשמע דברים חדשים בתורה, ולא שמעתי דבר.
מן המפרשים
אור החמה: ובעינא דישתדל אורייתא. ע"י השכר שאני משתכר בהיותי טייעא לפרוע שכר המלמד וכנראה שהיה עני ומדולדל והיה משתכר על ידי טייעות די פרנסתו. מכאן הכרח שהיה בחיים חיותו בגוף ונפש:
הסולם: אמר לון רבנן וכו': אמר להם, רבנן. אני, הנה נעשיתי סוחר, ומימים מועטים, כי בתחילה לא הייתי סוחר, אבל בן אחד קטן היה לי, ונתתי אותו בבית הספר, ורציתי שיעסוק בתורה, לכן נעשיתי סוחר, כדי שאוכל לסעדו. וכשאני מוצא אחד מן הרבנים…