ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 252 (קט ע"א)

עידוד הזקן - הקב"ה עצמו נתן לו את הגן לזרוע

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 252 · דף קט ע"א

לשון הזוהר

סָבָא סָבָא, בְּעִדָנִין (נ"א בעניינין) אִלֵּין, לָא הֲוֵית בְּרַגְלָיךְ דָּחֵי לְתַרְעָא, כְּמַאן דְּשָׁכִיב בְּאַרְעָא בְּלָא תּוּקְפָּא, דְּהָא אִתְחֲלָשׁ וּמֵחָלְשָׁא סַגִּי, דְּלָא יָכִיל, דָּחֵי בְּרַגְלוֹי. אִתְּתְקַף סָבָא, וְלָא תִּדְחַל. הָא עַנְיָיא מִסְכְּנָא, דְּאִשְׁתַּדַּל בְּרֵיקַנְיָּא, אֵימָא אֲמַאי. אִי בְּגִין דְּזָרַע בְּגִנְתָּא אַחֲרָא דְּלָאו דִּילֵיהּ, יֵאוֹת. אִי הָכִי (ס"א אבל הכא) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לֵיהּ הַהוּא גִּנְתָּא לְמִזְרַע בָּהּ, דְּהָא אִיהוּ לָא נָטִיל לָהּ.

תרגום

זָקֵן זָקֵן, בַּזְּמַנִּים (בענינים) הַלָּלוּ לֹא הָיִית בְּרַגְלֶיךְ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁעַר, כְּמִי שֶׁשּׁוֹכֵב בָּאָרֶץ בְּלִי כֹּחַ, שֶׁהֲרֵי נֶחֱלַשׁ, וּמֵחֻלְשָׁה רַבָּהּ, שֶׁלֹּא יָכוֹל דּוֹחֶה בְרַגְלָיו. הִתְחַזֵּק זָקֵן וְאַל תְּפַחֵד. הֶעָנִי הַמִּסְכֵּן הַזֶּה שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לָרִיק, אֱמֹר לָמָּה? אִם מִשּׁוּם שֶׁזָּרַע בְּגַן אַחֵר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ - יָפֶה. אִם כָּךְ (אבלכאן) הֲרֵי הקב"ה נָתַן לוֹ אוֹתוֹ הַגָּן לִזְרֹעַ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא הוּא שֶׁלָּקַח אוֹתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: סבא סבא, בעדנין (נ"א בעניינין) אלין, לא הוית ברגליך דחי לתרעא, כמאן דשכיב בארעא בלא תוקפא, דהא אתחלש ומחלשא סגי, דלא יכיל, דחי ברגלוי. אתתקף סבא, ולא תדחל. הא ענייא מסכנא, דאשתדל בריקניא, אימא אמאי. אי בגין דזרע בגנתא אחרא דלאו דיליה, יאות. אי הכי (ס"א אבל הכא) קודשא בריך הוא יהיב ליה ההוא גנתא למזרע בה, דהא איהו לא נטיל לה.

התרגום: זקן זקן, בזמנים (בענינים) הללו לא היית ברגליך דוחה את השער, כמי ששוכב בארץ בלי כח, שהרי נחלש, ומחלשה רבה, שלא יכול דוחה ברגליו. התחזק זקן ואל תפחד. העני המסכן הזה שהשתדל לריק, אמר למה? אם משום שזרע בגן אחר שאינו שלו - יפה. אם כך (אבלכאן) הרי הקב"ה נתן לו אותו הגן לזרע בו, שהרי לא הוא שלקח אותו.

מן המפרשים

הסולם: סבא סבא בעדנין וכו': אמר לעצמו, זקן זקן, בזמנים כאלו, לא היית דוחה את השער ברגליך, כמי ששוכב על הארץ בלא כח, כי נחלש, ומרוב חולשתו, שאינו יכול לפתוח את השער, דוחה אותו ברגליו. התחזק זקן ואל תפחד. זה העני המסכן שהשתדל לריק,…

לכל המפרשים על פיסקה זו