מגור לאריה וללביא - דרגות יהודה שלא היו לזולתו
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 175 · דף קד ע"ב
לשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקָא דִּיהוּדָה, בְּקַדְמִיתָא הֲוָה גּוּר. לְבָתַר אַרְיֵה, דְּקָא אִתְגַּבָּר וְאִתְפָּשַּׁט בְּחֵילֵיהּ (ולבתר) אַרְיֵה. וְסִיֵּים בְּלָבִיא. כָּל שְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא לָאו הָכִי, וְעַל דָּא יְהוּדָה כִּדְקַאָמְרָן. רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי, הָא תְּלָתָא, כִּדְקַאָמְרָן. יְהוּדָה אִתְחַבָּר בַּהֲדַיְיהוּ, וְכֹלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. יִשָּׂשׂכָר זְבוּלוּן, תְּרֵין יַרְכִין. אֲתָר דְּיַנְקֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט. יִשָּׂשׂכָר יַרְכָא יְמִינָא, כְּתִיב (דברי הימים א יב לג) ׳וּמִבְּנִי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים׳ (ס"א זבולון ירכא שמאלא) וּכְתִיב, (דברים לג יח) ׳שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ, וּבְשִׁעוּרָא רַבְרְבָא,׳ כְּתִיב, (בראשית מט יג) ׳זְבוּלוּן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת׳. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּוְיַרְכָתוֹ עַל צִידוֹן. שִׁיעוּרָא (ס"א דירך דידיה) עַד צִידוֹן.
תרגום
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה. בַּהַתְחָלָה הָיָה גּוּר. אַחַר כָּךְ אַרְיֵה, שֶׁהִתְגַּבֵּר וְהִתְפַּשֵּׁט בְּכֹחוֹ (וְאַחַר כָּךְ) כְּאַרְיֵה. וְסִיֵּם בְּלָבִיא. כָּל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא כָּךְ, וְעַל זֶה יְהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. יְהוּדָה הִתְחַבֵּר עִמָּם, וְהַכֹּל כָּרָאוּי. יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן שְׁתֵּי יְרֵכַיִם. מָקוֹם שֶׁיּוֹנְקִים נְבִיאֵי הָאֱמֶת. יִשָּׂשכָר יָרֵךְ יָמִין, כָּתוּב ׳וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים׳ - (זְבוּלוּן ירך שְׂמֹאל), וְכָתוּב (דברים לג) ׳שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךְ׳ - וּבְשִׁעוּר גָּדוֹל כָּתוּב (בראשית מט) ׳זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת (בראשית מט, יג)׳ - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁוְּיַרְכָתוֹ עַל צִידן. שִׁעוּר (הַיָּרֵךְ שֶׁלוֹ) עַד צִידוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: זכאה חולקא דיהודה, בקדמיתא הוה גור. לבתר אריה, דקא אתגבר ואתפשט בחיליה (ולבתר) אריה. וסיים בלביא. כל שאר בני עלמא לאו הכי, ועל דא יהודה כדקאמרן. ראובן שמעון לוי, הא תלתא, כדקאמרן. יהודה אתחבר בהדייהו, וכלא כדקא יאות. יששכר זבולון, תרין ירכין. אתר דינקי נביאי קשוט. יששכר ירכא ימינא, כתיב (דברי הימים א יב לג) ׳ומבני יששכר יודעי בינה לעתים׳ (ס"א זבולון ירכא שמאלא) וכתיב, (דברים לג יח) ׳שמח זבולון בצאתך, ובשעורא רברבא,׳ כתיב, (בראשית מט יג) ׳זבולון לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות׳. מאי טעמא. בגין דוירכתו על צידון. שיעורא (ס"א דירך דידיה) עד צידון.
התרגום: אשרי חלקו של יהודה. בהתחלה היה גור. אחר כך אריה, שהתגבר והתפשט בכחו (ואחר כך) כאריה. וסים בלביא. כל שאר בני העולם לא כך, ועל זה יהודה, כמו שאמרנו. ראובן שמעון לוי - הרי שלשה, כמו שאמרנו. יהודה התחבר עמם, והכל כראוי. יששכר וזבולון שתי ירכים. מקום שיונקים נביאי האמת. יששכר ירך ימין, כתוב ׳ומבני יששכר יודעי בינה לעתים׳ - (זבולון ירך שמאל), וכתוב (דברים לג) ׳שמח זבולן בצאתך׳ - ובשעור גדול כתוב (בראשית מט) ׳זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית (בראשית מט, יג)׳ - מה הטעם? משום שוירכתו על צידן. שעור (הירך שלו) עד צידון.
מן המפרשים
אור החמה: כל אינון שאר בני עלמא לאו הכי. אין להם יחס ביבום כך וכ"ש שאין להם כח לבנות הרוח שם א"כ מטעם זה יהודה היה מפני שהיה יותר קרוב אב כדי להקים שניהם בבת א' והיבום בהדרגה ע"י איש זר אין בנין כלל ע"י אח יש בנין אמנם בהיפוך ע"י יהודה…
הסולם: זכאה חולקיה דיהודה וכו': אשרי חלקו של יהודה בתחלה היה גור, ואחר כך אריה, שנתגבר ונתפשט בכחו כאריה. וסיים בלביא. כל שאר בני העולם אינו כן. ועל כן יהודה אתה, כמו שאמרנו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: