ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 138 (קב ע"ב)

שנים עשר חודש פקידת הרוח - חיבורה עם האשה בהסתלקותה

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 138 · דף קב ע"ב

לשון הזוהר

אִתְּתָא דָּא דְּלָא אִתְנְסִיבַת זִמְנָא תִּנְיָינָא, הַהוּא רוּחַ דְּשָׁבַק בָּהּ בַּעְלָהּ מָה אִתְעָבִיד מִנֵּיהּ. יָתִיב תַּמָּן תְּרֵיסַר יַרְחֵי, וּבְכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, נָפִיק וּפַקְדָּא לְנַפְשָׁא, וְאִתְהַדָּר לְאַתְרֵיהּ. לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי, דְּקָא אִסְתַּלָּק דִּינָא דְּהַהוּא גַּבְרָא, דְּהָא כָּל אִינּוּן תְּרֵיסַר יַרְחֵי, הָא רוּחָא אִתְכַּפְיָיא בַּעֲצִיבוּ כָּל יוֹמָא. לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי, נָפִיק מִתַּמָּן, וְאָזִיל וְקַיְּימָא לִתְרַע גַּן עֵדֶן, (אחורי הדף) וּפַקְדָּא לְהַאי עָלְמָא, לְגַבֵּי הַהוּא מָאנָא, דְּנָפִיק מִנֵּיהּ. וְכַד הַאי אִתְּתָא אִסְתַּלָּקַת מֵעָלְמָא, הַהוּא רוּחַ נָפִיק וְאִתְלָבַשׁ בְּהַהוּא רוּחַ דִּילָהּ, וְזָכָאת בֵּיהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, וְנָהֲרִין תַּרְוַויְיהוּ, כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּחִבּוּרָא חֲדָא.

תרגום

הָאִשָּׁה הַזּוֹ שֶׁלֹּא נִשְּׂאָה פַּעַם שְׁנִיָּה, אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁהִשְׁאִיר בָּהּּ בַּעְלָהּ, מַה נַּעֲשָׂה מִמֶּנָּה? יוֹשֶׁבֶת שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, וּבְכָל לַיְלָה וְלַיְלָה יוֹצֵאת וּפוֹקֶדֶת אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְחוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, כְּשֶׁהִסְתַּלֵּק דִּינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ. שֶׁהֲרֵי כָּל אוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, זוֹ הָרוּחַ כְּפוּפָה בְּעַצְבוּת כָּל יוֹם. אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים יוֹצֵאת מִשָּׁם וְהוֹלֶכֶת וְעוֹמֶדֶת בְּשַׁעַר גַּן עֵדֶן וּפוֹקֶדֶת אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה אֶל אוֹתוֹ הַכְּלִי שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁהָאִשָּׁה הַזּוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָעוֹלָם, אוֹתָהּ רוּחַ יוֹצֵאת וּמִתְלַבֶּשֶׁת בְּאוֹתָהּ רוּחַ שֶׁלָּהּ, וְזוֹכָה בָּהּּ לְבַעְלָהּ, וּשְׁנֵיהֶם מְאִירִים כָּרָאוּי בְּחִבּוּר אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אתתא דא דלא אתנסיבת זמנא תניינא, ההוא רוח דשבק בה בעלה מה אתעביד מניה. יתיב תמן תריסר ירחי, ובכל ליליא וליליא, נפיק ופקדא לנפשא, ואתהדר לאתריה. לבתר תריסר ירחי, דקא אסתלק דינא דההוא גברא, דהא כל אינון תריסר ירחי, הא רוחא אתכפייא בעציבו כל יומא. לבתר תריסר ירחי, נפיק מתמן, ואזיל וקיימא לתרע גן עדן, (אחורי הדף) ופקדא להאי עלמא, לגבי ההוא מאנא, דנפיק מניה. וכד האי אתתא אסתלקת מעלמא, ההוא רוח נפיק ואתלבש בההוא רוח דילה, וזכאת ביה לגבי בעלה, ונהרין תרווייהו, כדקא יאות, בחבורא חדא.

התרגום: האשה הזו שלא נשאה פעם שניה, אותה רוח שהשאיר בה בעלה, מה נעשה ממנה? יושבת שם שנים עשר חדשים, ובכל לילה ולילה יוצאת ופוקדת את הנפש, וחוזרת למקומה אחר שנים עשר חדשים, כשהסתלק דינו של אותו האיש. שהרי כל אותם שנים עשר חדשים, זו הרוח כפופה בעצבות כל יום. אחר שנים עשר חדשים יוצאת משם והולכת ועומדת בשער גן עדן ופוקדת את העולם הזה אל אותו הכלי שיוצאת ממנו. וכשהאשה הזו מסתלקת מן העולם, אותה רוח יוצאת ומתלבשת באותה רוח שלה, וזוכה בה לבעלה, ושניהם מאירים כראוי בחבור אחד.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים