ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 132 (קב ע"א)

נדידת הרוח הנדחית לקבר - הופעתה בחלום להודיע

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 132 · דף קב ע"א

לשון הזוהר

תָּנֵינָן, דַּחְיָין גַּבְרָא מִקָּמֵי גַּבְרָא, בְּכַמָּה אָרְחִין סְתִימִין (וילך רפ"ד ע"א) אִתְדַּחְיָין. הַהוּא רוּחָא קַדְמָאָה, דְּאִתְדָּחֵי מִקָּמֵי הַהוּא תִּנְיָינָא, לְאָן אָזִיל. הַהוּא רוּחָא, נָפִיק וְאָזִיל, וּמְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, וְלָא יְדִיעַ, וְאָזִיל לְגוֹ קִבְרָא דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וּמִתַּמָּן מְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, וְאִתְחַזֵּי בְּחֶלְמָא לִבְנִי נָשָׁא, וְחָמָאן בְּחֶלְמָא דִּיּוּקְנָא דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וְאוֹדַע לוֹן מִלִּין לְפוּם אָרְחֵיהּ דְּהַהוּא רוּחַ קַדְמָאָה, דְּקָא אִתְמְשַׁךְ מִנֵיהּ, כְּמָה דְּאִיהוּ בְּהַהוּא עָלְמָא, הָכִי מְשַׁטְּטָא הַאי, וְאוֹדַע בְּהַאי עָלְמָא.

תרגום

שָׁנִינוּ, דּוֹחִים אִישׁ מִפְּנֵי אִישׁ, בְּכַמָּה דְרָכִים נִסְתָּרוֹת נִדְחִים. אוֹתָהּ רוּחַ רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּדְחֲתָה מִלִּפְנֵי אוֹתָהּ הַשְּׁנִיָּה, לְאָן הוֹלֶכֶת? אוֹתָהּ רוּחַ יוֹצֵאת וְהוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם, וְלֹא יָדוּעַ, וְהוֹלֶכֶת לְקִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, וּמִשָּׁם מְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם וְנִרְאֵית בַּחֲלוֹם לִבְנֵי אָדָם, וְרוֹאִים בַּחֲלוֹם אֶת דְּיוֹקָן אוֹתוֹ הָאִישׁ, וּמוֹדִיעַ לָהֶם דְּבָרִים לְפִי דַרְכָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ רוּחַ רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּמְשְׁכָה מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, כָּךְ מְשׁוֹטֶטֶת זוֹ וּמוֹדִיעָה בָּעוֹלָם הַזֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנינן, דחיין גברא מקמי גברא, בכמה ארחין סתימין (וילך רפ"ד ע"א) אתדחיין. ההוא רוחא קדמאה, דאתדחי מקמי ההוא תניינא, לאן אזיל. ההוא רוחא, נפיק ואזיל, ומשטטא בעלמא, ולא ידיע, ואזיל לגו קברא דההוא בר נש, ומתמן משטטא בעלמא, ואתחזי בחלמא לבני נשא, וחמאן בחלמא דיוקנא דההוא בר נש, ואודע לון מלין לפום ארחיה דההוא רוח קדמאה, דקא אתמשך מניה, כמה דאיהו בההוא עלמא, הכי משטטא האי, ואודע בהאי עלמא.

התרגום: שנינו, דוחים איש מפני איש, בכמה דרכים נסתרות נדחים. אותה רוח ראשונה שנדחתה מלפני אותה השניה, לאן הולכת? אותה רוח יוצאת והולכת ומשוטטת בעולם, ולא ידוע, והולכת לקברו של אותו האיש, ומשם משוטטת בעולם ונראית בחלום לבני אדם, ורואים בחלום את דיוקן אותו האיש, ומודיע להם דברים לפי דרכה של אותה רוח ראשונה שנמשכה ממנו, כמו שהוא באותו עולם, כך משוטטת זו ומודיעה בעולם הזה.

מן המפרשים

הסולם: תנינן דחיין גברא וכו': למדנו, דוחים אדם מפני אדם, בכמה דרכים סתומים נדחים. רוח ההוא הראשון שנדחה מפני שני ההוא. איפה הלך. ומשיב, רוח ההוא יוצא והולך ומשוטט בעולם, ולא ידוע והולך אל הקבר של אדם ההוא, ומשם משוטט בעולם, ונראה…

לכל המפרשים על פיסקה זו