לרע לו - נשמה עשוקה בסטרא אחרא עד תיקון הקב"ה
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 13 · דף צה ע"ב
לשון הזוהר
אֲבָל הַאי נִשְׁמְתָא, דַּהֲוַת לְסִטְרָא אַחֲרָא, אִישׁ זָר, וְאִתְעַשְּׁקָת מִנֵּיהּ, דָּא אִיהִי לְרַע לוֹ. לוֹ: לְהַהוּא אִישׁ זָר, וְאִיהִי ׳בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לא תֹּאכֵל׳, עַד דְּעָבִיד בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה דְּעָבִיד, אָתָא קְרָא וְאָמַר ׳וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר׳ הָכִי הוּא.
תרגום
אֲבָל נְשָׁמָה זוֹ שֶׁהָיְתָה לַסִּטְרָא אַחֲרָא, אִישׁ זָר, וְנֶעֶשְׁקָה מִמֶּנּוּ, זוֹהִי לְרַע לוֹ. לוֹ - לְאוֹתוֹ אִישׁ זָר, וְהִיא ׳בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל׳ (ויקרא כב, יב) - עַד שֶׁעוֹשָׂה בָּהּּ הקב"ה מַה שֶּׁעוֹשָׂה. בָּא הַפָּסוּק וְאָמַר, ׳וּבַת כֹּהֵן כִי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר׳ - כָּךְ זֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל האי נשמתא, דהות לסטרא אחרא, איש זר, ואתעשקת מניה, דא איהי לרע לו. לו: לההוא איש זר, ואיהי ׳בתרומת הקדשים לא תאכל׳, עד דעביד בה קודשא בריך הוא מה דעביד, אתא קרא ואמר ׳ובת כהן כי תהיה לאיש זר׳ הכי הוא.
התרגום: אבל נשמה זו שהיתה לסטרא אחרא, איש זר, ונעשקה ממנו, זוהי לרע לו. לו - לאותו איש זר, והיא ׳בתרומת הקדשים לא תאכל׳ (ויקרא כב, יב) - עד שעושה בה הקב"ה מה שעושה. בא הפסוק ואמר, ׳ובת כהן כי תהיה לאיש זר׳ - כך זה.
מן המפרשים
הסולם: אבל האי נשמתא וכו': אבל נשמה זו שהיתה לסטרא אחרא הנקרא איש זר, ונעשקה על ידו, זה הוא לרע לו, לו, לאיש זר ההוא, והיא בתרומת הקדשים לא תאכל, כשאר הנשמות, עד שעושה בה הקב"ה מה שעושה, דהיינו עד שיתקן אותה. כמ"ש להלן. לזה בא הכתוב…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: וז"ש אתא קרא ואמר ובת כהן וכו' ירצה זאת היא הכוונה העצמית אל פסוק ובת כהן כי תהיה לאיש זר . פי' שיהיה לה בעל דרך מקרה שתהיה לאיש זר ופירש דבריו באומרו הכא אית רזא:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: