ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 4: ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה › פיסקה 20 (קצה ע"ב)

דרגות ימין ושמאל ממונות על כל מעשה האדם

מקץ · ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה · מאמר 4 · פיסקה 20 · דף קצה ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאֲמַר, ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ גַּם אֶת הָעוֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים וְגו'׳ (קהלת ג, יא). תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא וְיָדְעֵי לְאִסְתַּכָּלָא בְּרוּחָא (ס"א ברזא) דְחָכְמָתָא. ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ׳ - כָּל עוֹבָדִין דְּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעַלְמָא, בְּכָל עוֹבָדָא וְעוֹבָדָא, אִית דַּרְגָּא מְמַנָּא עַל הַהוּא עוֹבָדָא בְּעַלְמָא, הֵן לְטַב הֵן לְבִישׁ. מִנְּהוֹן דַּרְגִּין לִימִינָא, וּמִנְהוֹן דַּרְגִּין לִשְׂמָאלָא. אָזִיל בַּר נָשׁ לִימִינָא, הַהוּא עוֹבָדָא דְּעָבִיד, הַהוּא דַרְגָּא מְמַנָּא (ס"א דימינא) לְהַהוּא סִטְרָא, (עבידי) וְעָבִיד לֵיהּ סִיּוּעָא, וְכַמָּה אִינוּן דִּמְסַיְיעֵי לֵיהּ. אָזַל בַּר נָשׁ לִשְׂמָאלָא, וְעָבִיד עוֹבָדוֹי, הַהוּא עוֹבָדָא דְּעָבִיד, מְמַנָּא (ס"א דרגא דשמאלא) אִיהוּ לְהַהוּא סִטְרָא, וְקָא מְקַטְרֵג לֵיהּ, וְאוֹבִיל לֵיהּ לְהַהוּא סִטְרָא, וְאַסְטֵי לֵיהּ. וּבְּגִין כָּךְ הַהוּא עוֹבָדָא דְּעָבִיד בַּר נָשׁ כְּדְקָא חָזֵי, הַהוּא מְמַנָּא דִסְטַר יְמִינָא קָא מְסַיֵּיעַ לֵיהּ. וְדָא הוּא בְּעִתּוֹ, ׳יָפֶה בְּעִתּוֹ׳, דְּהַהוּא עוֹבָדָא מִתְקַשְּׁרָא בְּעִתּוֹ, כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים וְגוֹ'׳ (קהלת ג, יא). בֹּא רְאֵה, אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים לְהִסְתַּכֵּל בָּרוּחַ (בְּסוֹד) שֶׁל הַחָכְמָה. ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ׳ - בְּכָל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה הקב"ה בָּעוֹלָם, בְּכָל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה יֵשׁ דַּרְגָּה מְמֻנָּה עַל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, הֵן לְטוֹב וְהֵן לְרַע. מֵהֶם דְּרָגוֹת לְיָמִין, וּמֵהֶם דְּרָגוֹת לִשְׂמֹאל. הוֹלֵךְ הָאָדָם לְיָמִין, אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה הַמְמֻנָּה (שֶׁל יָמִין) לַצַּד הַהוּא וְעוֹשָׂה לוֹ סִיּוּעַ, וְכַמָּה הֵם שֶׁמְּסַיְּעִים לוֹ. הוֹלֵךְ אָדָם לִשְׂמֹאל וְעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו, אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, הוּא (דַּרְגַּת הַשְּׂמֹאל) הַמְמֻנֶּה לַצַּד הַהוּא, וּמְקַטְרֵג לוֹ וּמוֹבִיל אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ הַצַּד וּמַסְטֶה אוֹתוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה כָּרָאוּי, אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁל צַד הַיָּמִין מְסַיֵּעַ לוֹ. וְזֶה הוּא בְּעִתּוֹ, יָפֶה בְעִתּוֹ, שֶׁאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה מִתְקַשֵּׁר בְּעִתּוֹ כָּרָאוּי לוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳את הכל עשה יפה בעתו גם את העולם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים וגו'׳ (קהלת ג, יא). תא חזי, זכאין אינון דמשתדלי באורייתא וידעי לאסתכלא ברוחא (ס"א ברזא) דחכמתא. ׳את הכל עשה יפה בעתו׳ - כל עובדין דעבד קודשא בריך הוא בעלמא, בכל עובדא ועובדא, אית דרגא ממנא על ההוא עובדא בעלמא, הן לטב הן לביש. מנהון דרגין לימינא, ומנהון דרגין לשמאלא. אזיל בר נש לימינא, ההוא עובדא דעביד, ההוא דרגא ממנא (ס"א דימינא) לההוא סטרא, (עבידי) ועביד ליה סיועא, וכמה אינון דמסייעי ליה. אזל בר נש לשמאלא, ועביד עובדוי, ההוא עובדא דעביד, ממנא (ס"א דרגא דשמאלא) איהו לההוא סטרא, וקא מקטרג ליה, ואוביל ליה לההוא סטרא, ואסטי ליה. ובגין כך ההוא עובדא דעביד בר נש כדקא חזי, ההוא ממנא דסטר ימינא קא מסייע ליה. ודא הוא בעתו, ׳יפה בעתו׳, דההוא עובדא מתקשרא בעתו, כדקא חזי ליה.

התרגום: פתח ואמר, ׳את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים וגו'׳ (קהלת ג, יא). בא ראה, אשרי אותם שמשתדלים בתורה ויודעים להסתכל ברוח (בסוד) של החכמה. ׳את הכל עשה יפה בעתו׳ - בכל המעשים שעשה הקב"ה בעולם, בכל מעשה ומעשה יש דרגה ממנה על אותו המעשה בעולם, הן לטוב והן לרע. מהם דרגות לימין, ומהם דרגות לשמאל. הולך האדם לימין, אותו המעשה שעשה, אותה הדרגה הממנה (של ימין) לצד ההוא ועושה לו סיוע, וכמה הם שמסיעים לו. הולך אדם לשמאל ועושה מעשיו, אותו המעשה שעשה, הוא (דרגת השמאל) הממנה לצד ההוא, ומקטרג לו ומוביל אותו לאותו הצד ומסטה אותו. ומשום כך, אותו המעשה שאדם עושה כראוי, אותו הממנה של צד הימין מסיע לו. וזה הוא בעתו, יפה בעתו, שאותו המעשה מתקשר בעתו כראוי לו.

מן המפרשים

מקדש מלך: אזיל בר נש לימינא ההוא עובדא וכו' פי' כל מצוה ומצוה שעושה האדם מתקשרת במדת המ' שנקרא עתו ושיעור הכתיב את הכל כל מצוה ומצוה שעושה האדם מתקשרת במדת המ' שהיא בעתו קישור יפה כמ"ש הרב ז"ל. עת דההוא עובדא פי' מ' שנקראת עת דההוא…

אור החמה: אית דרגא ממנא על ההוא עובדא אינו מדבר בבריות אלא אפילו מעשים כגון מעשה בני אדם בהלוכם ומעשה ידיהם כל מציאות המעשים בראם הבורא ונתנם ביד האדם לעשותם כגון ההלוך לבית הכנסת או לבית עכו"ם מי בראם הב"ה ונתנם לאדם יבחור כאשר ירצה…

אור יקר: וז״ש אית דרגא ממנא על ההוא עובדא, אינו מדבר בבריות אלא אפילו מעשים, כגון מעשה בני אדם בהלוכם ומעשה ידיהם, כל מציאות המעשים בראם הבורא ונתנם ביד האדם לעשותם, כגון ההולך לבית הכנסת או לבית ע״ז מי בראם הב״ה, ונתנם לאדםיבחור כאשר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: