ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 33: רעיא מהימנא - סוד שתי המרגליות ושמות הקודש ביום השבת › פיסקה 4 (צב ע"ב)

יהו"ה מצפץ - שתי האותיות המתחבקות בי"ג מידות רחמים

יתרו · רעיא מהימנא - סוד שתי המרגליות ושמות הקודש ביום השבת · מאמר 33 · פיסקה 4 · דף צב ע"ב

לשון הזוהר

וְאִלֵּין תְּרֵין אַתְוָון דְּנַהֲרָן, מִתְחַבְּקָן דָּא בְּדָא, אִינּוּן יְדוֹ"ד יְדוֹ"ד מצּפץ מצּפץ, בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי. וְאִלֵּין תְּרֵין אַתְוון, כַּד עָאלִין דָּא בְּדָא, וְכַד מִתְחַבְּקָן דָּא בְּדָא, (וכד מתדבקן דא בדא) זַקְפִין רֵישָׁא, ונָהֲרָן וּמְנַצְּצָּן עַל כֹּלָּא, בְּאִינּוּן חַד סָרֵי עַנְפִּין, דְּנָפְקִין בְּכָל סְטָר.

תרגום

וּשְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁמְּאִירוֹת, מִתְחַבְּקוֹת זוֹ בָּזוֹ, הֵן יְהֹוָ"ה יְהֹוָ"ה מצפץ מצפץ, בְּסוֹד שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. וּשְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, כְּשֶׁהֵן נִכְנָסוֹת זוֹ בָּזוֹ וּכְשֶׁמִּתְחַבְּקוֹת זוֹ בָּזוֹ, (וכשגדבקות זוֹ בזו) זוֹקְפוֹת רֹאשָׁן וּמְאִירוֹת וְנוֹצְצוֹת עַל הַכֹּל בְּאוֹתָם אַחַד עָשָׂר הָעֲנָפִים שֶׁיּוֹצְאִים בְּכָל צַד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואלין תרין אתוון דנהרן, מתחבקן דא בדא, אינון ידו"ד ידו"ד מצפץ מצפץ, ברזא דתליסר מכילן דרחמי. ואלין תרין אתוון, כד עאלין דא בדא, וכד מתחבקן דא בדא, (וכד מתדבקן דא בדא) זקפין רישא, ונהרן ומנצצן על כלא, באינון חד סרי ענפין, דנפקין בכל סטר.

התרגום: ושתי האותיות הללו שמאירות, מתחבקות זו בזו, הן יהו"ה יהו"ה מצפץ מצפץ, בסוד של שלש עשרה מדות הרחמים. ושתי האותיות הללו, כשהן נכנסות זו בזו וכשמתחבקות זו בזו, (וכשגדבקות זו בזו) זוקפות ראשן ומאירות ונוצצות על הכל באותם אחד עשר הענפים שיוצאים בכל צד.

מן המפרשים

מקדש מלך: ואלין תרין אתוון כד מתחבקן דא בדא וכד וכו' נ"ב קו האמצעי מתגבר ועולה עכ"ל והיינו יו"ד דאהי"ה ואות ו' דיה"ו שהם ת"ת ויסוד לפי דרך הראשון שכתבנו. ולפי דרך השני הם שני יו"דין דאה"יה יה"ו שהם ת"ת ונצח. ומ"ש ונהרן ונצצן על כולא…

יהל אור: חד גוון כו'. שהז' אותיות וז' שמהן דנפקין מנהון הן בז"ת. אה"י בג"ס חג"ת, יה"ו בנה"י ממטה למעלה, וה' דאהי"ה במלכות באמצע כמש"ו והיא משלמת לאהי"ה למעלה ולהויה למטה שהיא חי' רביעית מתהלכת בין החיות כמ"ש בת"ז. וכל ב' אותיות דעאלין…

אור החמה: ואילין תרין אתוון דנהרין דהיינו י' דאהי"ה וי' דיה"ו הנז' אינין הוי"ה הוי"ה מצפ"ץ מצפ"ץ וגומר הכא רמיז שכל זה מיירי בסוד הבריאה שהם לבושי שבת כנזכר בתיקונים שהרי כל תמור' הם בסוד הכסא שאותיות הוי"ה הם בסוד א"ת ב"ש מתחלף במצפ"ץ:

לכל המפרשים על פיסקה זו