פחד איוב - תנאי המשכת רוח עליון בשברון לב
יתרו · ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא · מאמר 1 · פיסקה 40 · דף סט ע"א
לשון הזוהר
אִיּוֹב הֲוָה דָּחִיל בִּדְחִילוּ, וּבְהַהוּא דְּחִילוּ הֲוָה עִקָרָא דִּילֵיהּ, בְּגִין דְּמִלָּה דִּלְעֵילָּא, בֵּין דִּקְדוּשָׁה, בֵּין דְּסִטְרָא אַחֲרָא, לָא יָכִיל בַּר נָשׁ לְאַמְשָׁכָא רוּחָא דִּלְעֵילָּא לְתַתָּא וּלְמִקְרַב גַּבֵּיהּ, אֶלָּא בִּדְחִילוּ. וִיכַוֵּין לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ בִּדְחִילוּ וּתְבִירוּ דְּלִבָּא, וּכְדֵין יַמְשִׁיךְ לְתַתָּא רוּחָא דִּלְעֵילָּא וּרְעוּתָא דְּאִצְטְרִיךְ.
תרגום
אִיּוֹב הָיָה פּוֹחֵד בְּפַחַד, וּבְאוֹתוֹ פַּחַד הָיָה עִקָּרוֹ, מִשּׁוּם שֶׁדָּבָר שֶׁלְּמַעְלָה, בֵּין שֶׁל קְדֻשָּׁה בֵּין שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, לֹא יָכוֹל אָדָם לִמְשֹׁךְ רוּחַ שֶׁלְּמַעְלָה לְמַטָּה וְלִקְרַב אֵלָיו אֶלָּא בְּפַחַד, וִיכַוֵּן לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּפַחַד וּבְשִׁבְרוֹן הַלֵּב, וְאָז יַמְשִׁיךְ לְמַטָּה רוּחַ שֶׁלְּמַעְלָה וְהָרָצוֹן שֶׁצָּרִיךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: איוב הוה דחיל בדחילו, ובההוא דחילו הוה עקרא דיליה, בגין דמלה דלעילא, בין דקדושה, בין דסטרא אחרא, לא יכיל בר נש לאמשכא רוחא דלעילא לתתא ולמקרב גביה, אלא בדחילו. ויכוין לביה ורעותיה בדחילו ותבירו דלבא, וכדין ימשיך לתתא רוחא דלעילא ורעותא דאצטריך.
התרגום: איוב היה פוחד בפחד, ובאותו פחד היה עקרו, משום שדבר שלמעלה, בין של קדשה בין של הסטרא אחרא, לא יכול אדם למשך רוח שלמעלה למטה ולקרב אליו אלא בפחד, ויכון לבו ורצונו בפחד ובשברון הלב, ואז ימשיך למטה רוח שלמעלה והרצון שצריך.
מן המפרשים
אור החמה: נפל עלייהו מקמי קב"ה. כששמעו את אשר התעולל במצרים כמ"ש שמעו עמים ירגזון וגומר ואז נבהלו וגומר. אתרשים פרשתא דא ליקרא פרשת יתרו על שמו וכן התחל' הפרשה התחילה בוישמע יתרו: הוה דחיל בדחילו. שהיה ירא אלקים ועיקר השגתו היתה ע"י…
הסולם: איוב הוה דחיל וכו': איוב היה ירא ביראה, וביראה ההיא היה העיקר שלו, דהיינו עיקר כחו, משום, שמלה שלמעלה, בין של הקדושה, ובין של הסטרא אחרא, אינו יכול האדם להמשיך רוח שלמעלה למטה ולקרב אליו, אלא ביראה, שיכוון לבו ורצונו ביראה…