ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 19: ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים › פיסקה 57 (קלא ע"א)

עץ שתול על מים וערער בערבה - כי יבוא טוב

חיי שרה · ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים · מאמר 19 · פיסקה 57 · דף קלא ע"א

לשון הזוהר

וְעֲלֵיהּ כְּתִיב, ׳וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְגו'׳ (ירמיהו יז, ח) - ׳וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וְגו'׳. דְּעֲבַד אִיבִּין וְנָטַע שָׁרָשִׁין וְאַצְלַח כְּדְקָא יְאוּת. וְעַל הַהוּא גּוּפָא קַדְמָאָה דְּלָא עֲבַד אִיבִּין וְלָא נָטַע שָׁרָשִׁין (׳ולא זכה ולא׳ אצלח) כְּתִיב, ׳וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלא יִרְאֶה כִּי יָבֹא טוֹב וְגו'׳ (ירמיהו יז, ו). ׳כִּי יָבֹא טוֹב׳ - דָּא תְּחִיַּית הַמֵּתִים.

תרגום

וְעָלָיו כָּתוּב ׳וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְגוֹ'׳ ׳וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וְגוֹ'׳ (ירמיה יז, ח). שֶׁעָשָׂה פֵּרוֹת וְנָטַע שָׁרָשִׁים וְהִצְלִיחַ כָּרָאוּי. וְעַל אוֹתוֹ גוּף רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא עָשָׂה פֵּרוֹת וְלֹא נָטַע שָׁרָשִׁים (וְלֹא זָכָה וְלֹא הִצְלִיחַ), כָּתוּב (שם) ׳וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְגוֹ'׳. ׳כִּי יָבוֹא טוֹב׳ - זוֹ תְּחִיַּת הַמֵּתִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועליה כתיב, ׳והיה כעץ שתול על מים וגו'׳ (ירמיהו יז, ח) - ׳והיה עלהו רענן וגו'׳. דעבד איבין ונטע שרשין ואצלח כדקא יאות. ועל ההוא גופא קדמאה דלא עבד איבין ולא נטע שרשין (׳ולא זכה ולא׳ אצלח) כתיב, ׳והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב וגו'׳ (ירמיהו יז, ו). ׳כי יבא טוב׳ - דא תחיית המתים.

התרגום: ועליו כתוב ׳והיה כעץ שתול על מים וגו'׳ ׳והיה עלהו רענן וגו'׳ (ירמיה יז, ח). שעשה פרות ונטע שרשים והצליח כראוי. ועל אותו גוף ראשון שלא עשה פרות ולא נטע שרשים (ולא זכה ולא הצליח), כתוב (שם) ׳והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב וגו'׳. ׳כי יבוא טוב׳ - זו תחית המתים.

מן המפרשים

הסולם: ועליה כתיב וכו': ועליו כתוב, והיה כעץ שתול על מים וגו', והיה עלהו רענן וגו'. כי עשה פירות דהיינו מעשים טובים, ונטע שרשים כראוי, למעלה בעולם העליון, שמכל מצוה מתגלה כנגדה שורש רוחני למעלה, כנודע. וגוף הקודם שלא עשה פירות ולא…

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר לז, ו (פג:) א"ר יוסי אינון כו'. אבל בסבא פ' משפטים ק' א' אמר דקאים ברוחא דשביק בגו אתתא אי זכאה לאתתקנא בגופא בתראה ואתנהר ההוא נהירא כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: