מיכאל מלווה הנשמה בשערי ירושלים - כסא הכבוד אמה
חיי שרה · ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים · מאמר 19 · פיסקה 2 · דף קכה ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יִצְּחָק כֵּיוָן שֶׁהַנְּשָׁמָה זוֹכָה לִיכָּנֵס בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, מִיכָאֵ"ל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ עִמָּהּ וּמַקְדִּים לָהּ שָׁלוֹם. מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת תְּמֵהִים בּוֹ וְשׁוֹאֲלִים עָלֶיהָ ׳מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר׳ (שיר השירים ג, ו). ׳מִי זֹאת עוֹלָה׳ - בֵּין הָעֶלְיוֹנִים מֵהַגּוּף הֶחָרֵב שֶׁדּוֹמֶה לְהֶבֶל דִּכְתִיב, ׳אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה׳ (תהילים קמד, ד) - הוּא מֵשִׁיב וְאוֹמֵר, ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי. אַחַת הִיא מְיוּחֶדֶת הִיא׳ (שיר השירים ו, ט). ׳אַחַת הִיא לְאִמָּהּ׳ - לְאִמָּהּ זוֹ הִיא כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁהִיא אֵם לַנְּשָׁמָה וְיוֹלֶדֶת לָהּ שֶׁנִּגְזְרָה מִמֶּנָּה.
תרגום
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁהַנְּשָׁמָה זוֹכָה לִכָּנֵס בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, מִיכָאֵ"ל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ עִמָּהּ וּמַקְדִּים לָהּ שָׁלוֹם. מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת תְּמֵהִים בָּהּ וְשׁוֹאֲלִים עָלֶיהָ (שִׁיר ג) ׳מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר׳. ׳מִי זֹאת עֹלָה׳ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים מֵהַגּוּף הֶחָרֵב שֶׁדּוֹמֶה לְהֶבֶל, שֶׁכָּתוּב ׳אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה׳ (תהלים קמד, ד) - הוּא מֵשִׁיב וְאוֹמֵר, (שִׁיר ו) ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי. אַחַת הִיא׳ (שיר השירים ו, ט) - מְיֻחֶדֶת הִיא. ׳אַחַת הִיא לְאִמָּהּ׳ - לְאִמָּהּ זוֹ הִיא כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁהִיא אֵם לַנְּשָׁמָה וְיוֹלֶדֶת לָהּ, שֶׁנִּגְזְרָה מִמֶּנָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יצחק כיון שהנשמה זוכה ליכנס בשערי ירושלים של מעלה, מיכא"ל השר הגדול הולך עמה ומקדים לה שלום. מלאכי השרת תמהים בו ושואלים עליה ׳מי זאת עולה מן המדבר׳ (שיר השירים ג, ו). ׳מי זאת עולה׳ - בין העליונים מהגוף החרב שדומה להבל דכתיב, ׳אדם להבל דמה׳ (תהילים קמד, ד) - הוא משיב ואומר, ׳אחת היא יונתי תמתי. אחת היא מיוחדת היא׳ (שיר השירים ו, ט). ׳אחת היא לאמה׳ - לאמה זו היא כסא הכבוד שהיא אם לנשמה ויולדת לה שנגזרה ממנה.
התרגום: אמר רבי יצחק, כיון שהנשמה זוכה לכנס בשערי ירושלים של מעלה, מיכא"ל השר הגדול הולך עמה ומקדים לה שלום. מלאכי השרת תמהים בה ושואלים עליה (שיר ג) ׳מי זאת עלה מן המדבר׳. ׳מי זאת עלה׳ בין העליונים מהגוף החרב שדומה להבל, שכתוב ׳אדם להבל דמה׳ (תהלים קמד, ד) - הוא משיב ואומר, (שיר ו) ׳אחת היא יונתי תמתי. אחת היא׳ (שיר השירים ו, ט) - מיחדת היא. ׳אחת היא לאמה׳ - לאמה זו היא כסא הכבוד שהיא אם לנשמה ויולדת לה, שנגזרה ממנה.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: