ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 14: ידיעת אברהם את סוד מערת המכפלה - וחכמתו בבקשת הקבר › פיסקה 3 (קכז ע"א)

חכמת אברהם בבקשת קבר - לא גילה חפצו במערה לעפרון

חיי שרה · ידיעת אברהם את סוד מערת המכפלה - וחכמתו בבקשת הקבר · מאמר 14 · פיסקה 3 · דף קכז ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, הַשְׁתָּא אַבְרָהָם בְּחָכְמְתָא עֲבַד בְּזִמְנָא דְּתָבַע קִבְרָא לְשָׂרָה, דְּהָא כַּד תָּבַע לָא תָבַע לִמְעַרְתָּא בְּהַהוּא זִמְנָא, וְלָא אָמַר דְּבָעֵי לְאִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְיהוּ. אֶלָּא אָמַר, ׳תְּנוּ לִי אֲחוּזַת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנַי׳ - וְאִי תֵימָא דְלָא הֲוָה עֶפְרוֹן תַּמָּן - תַּמָּן הֲוָה, דִּכְתִיב ׳וְעֶפְרוֹן יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת׳ - וְאַבְרָהָם לָא אָמַר לֵיהּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא כְּלוּם. אֶלָּא מַה דְּאָמַר לוֹן, אָמַר כְּמָה דִכְתִיב ׳וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת וְגו'׳ וְכִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאַבְרָהָם בָּעָא לְאִתְקְבְרָא בֵּינַיְיהוּ בֵּין מְסָאֳבִין אוֹ דְּתִאוּבְתֵּיהּ הֲוָה עִמְּהוֹן, אֶלָּא בְּחָכְמָה עֲבַד.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כָּעֵת אַבְרָהָם עָשָׂה בְּחָכְמָה בִּזְמַן שֶׁבִּקֵּשׁ קֶבֶר לְשָׂרָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבִּקֵּשׁ, לֹא בִקֵּשׁ אֶת הַמְּעָרָה בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְלֹא אָמַר שֶׁרוֹצֶה לְהִפָּרֵד מֵהֶם, אֶלָּא אָמַר, ׳תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי׳ (בראשית כג, ד) - וְאִם תֹּאמַר שֶׁעֶפְרוֹן לֹא הָיָה שָׁם - הוּא הָיָה שָׁם, שֶׁכָּתוּב ׳וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת׳ (בראשית כג, י) - וְאַבְרָהָם לֹא ׳אָמַר לוֹ׳ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּלוּם. אֶלָּא מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם אָמַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת וְגוֹ'׳ (בראשית כג, ג). וְכִי עוֹלֶה בְּדַעְתְּךְ שֶׁאַבְרָהָם רָצָה לְהִקָּבֵר בֵּינֵיהֶם בֵּין הַטְּמֵאִים, אוֹ שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ הָיְתָה עִמָּהֶם? אֶלָּא עָשָׂה בְּחָכְמָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, השתא אברהם בחכמתא עבד בזמנא דתבע קברא לשרה, דהא כד תבע לא תבע למערתא בההוא זמנא, ולא אמר דבעי לאתפרשא מנייהו. אלא אמר, ׳תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני׳ - ואי תימא דלא הוה עפרון תמן - תמן הוה, דכתיב ׳ועפרון יושב בתוך בני חת׳ - ואברהם לא אמר ליה בההיא שעתא כלום. אלא מה דאמר לון, אמר כמה דכתיב ׳וידבר אל בני חת וגו'׳ וכי סלקא דעתך דאברהם בעא לאתקברא בינייהו בין מסאבין או דתאובתיה הוה עמהון, אלא בחכמה עבד.

התרגום: בא ראה, כעת אברהם עשה בחכמה בזמן שבקש קבר לשרה, שהרי כשבקש, לא בקש את המערה באותו זמן, ולא אמר שרוצה להפרד מהם, אלא אמר, ׳תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני׳ (בראשית כג, ד) - ואם תאמר שעפרון לא היה שם - הוא היה שם, שכתוב ׳ועפרון ישב בתוך בני חת׳ (בראשית כג, י) - ואברהם לא ׳אמר לו׳ באותה שעה כלום. אלא מה שאמר להם אמר, כמו שכתוב ׳וידבר אל בני חת וגו'׳ (בראשית כג, ג). וכי עולה בדעתך שאברהם רצה להקבר ביניהם בין הטמאים, או שתשוקתו היתה עמהם? אלא עשה בחכמה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ודא איקרי עץ עושה פרי נודע כי עץ עושה פרי הוא יסוד ועץ פרי הוא מ' כמ"ש בזוהר ויחי דף רל"ח . ובס' מ"ח דק"ל ע"ח פרק ב' פיסקא ג' כתב וז"ל ומיסוד התבונה הסובב ליסוד אבא בתחלת מקום יציאתו מהגוף יצאה אסתר שמספרה שושנ"ה והוא מספר…

הסולם: ת"ח השתא וכו': בוא וראה, בחכמה עשה אברהם עתה, בשעה שבקש קבר לשרה, כי כשבקש, לא בקש מיד באותה שעה המערה, ולא אמר שרוצה להפרד מהם אלא שאמר, תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני. ולא הזכיר לא את עפרון ולא את המערה, ואם תאמר,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: