ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 98: מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן › פיסקה 5

׳בתוך עמי אנכי יושבת׳ - ואלימלך שעצם עיניו ממעשי העם ונכר בהסתרו

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן · מאמר 98 · פיסקה 5

לשון הזוהר

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר, מַה כְּתִיב בַּשּׁוּנַמִּית. (מלכים ב ד׳:י״ג) ׳וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יוֹשָׁבֶת׳. מִכָּאן, שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ רַבִּים, וְלֹא יְהֵא נִרְשַׁם לְבַד. מַה כְּתִיב בַּתְּחִלָּה. וַיֵּלֶךְ אִישׁ סְתָם, רָצָה לְהַחְבִּיא וּלְהַסְתִּיר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בוֹ. מִי הִכִּירוּ. מִדַּת הַדִּין. וְאָמַר, וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, אָדָם נִיכָּר וְנִרְשָׁם הוּא, לְהִסָּתֵר אֵינוֹ רָאוּי, וְלֹא לְהַחְבִּיא. וְלָא אִיהוּ דָא אֱלִימֶלֶךְ, פַּרְנָסָא דְעַמָּא. וְלָא אִיהוּ דָא אֱלִימֶלֶךְ, דְּהֲוָה סְתִים עֵינוֹי מֵעוֹבָדֵי עַמָּא.

תרגום

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר, מַה כָּתוּב בַּשּׁוּנַמִּית. (מלכים ב ד׳:י״ג) ׳וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יוֹשָׁבֶת׳ (מלכים ב ד, יג) - מִכָּאן, שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ רַבִּים, וְלֹא יִהְיֶה נִרְשָׁם לְבַד. מַה כָּתוּב בַּתְּחִלָּה. וַיֵּלֶךְ אִישׁ סְתָם, רָצָה לְהַחְבִּיא וּלְהַסְתִּיר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בּוֹ. מִי הִכִּיר בּוֹ. מִדַּת הַדִּין. וְאָמַר, וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, אָדָם נִכָּר וְנִרְשָׁם הוּא, לְהִסָּתֵר אֵינוֹ רָאוּי, וְלֹא לְהַחְבִּיא. וַהֲלֹא הוּא זֶה אֱלִימֶלֶךְ, פַּרְנַס הָעָם. וַהֲלֹא הוּא זֶה אֱלִימֶלֶךְ, שֶׁהָיָה עוֹצֵם עֵינָיו מִמַּעֲשֵׂי הָעָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יהושע אמר, מה כתיב בשונמית. (מלכים ב ד׳:י״ג) ׳ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת׳. מכאן, שצריך להכניס ראשו לתוך רבים, ולא יהא נרשם לבד. מה כתיב בתחלה. וילך איש סתם, רצה להחביא ולהסתיר עצמו שלא יכירו בו. מי הכירו. מדת הדין. ואמר, ושם האיש אלימלך, אדם ניכר ונרשם הוא, להסתר אינו ראוי, ולא להחביא. ולא איהו דא אלימלך, פרנסא דעמא. ולא איהו דא אלימלך, דהוה סתים עינוי מעובדי עמא.

התרגום: רבי יהושע אמר, מה כתוב בשונמית. (מלכים ב ד׳:י״ג) ׳ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת׳ (מלכים ב ד, יג) - מכאן, שצריך להכניס ראשו לתוך רבים, ולא יהיה נרשם לבד. מה כתוב בתחלה. וילך איש סתם, רצה להחביא ולהסתיר עצמו שלא יכירו בו. מי הכיר בו. מדת הדין. ואמר, ושם האיש אלימלך, אדם נכר ונרשם הוא, להסתר אינו ראוי, ולא להחביא. והלא הוא זה אלימלך, פרנס העם. והלא הוא זה אלימלך, שהיה עוצם עיניו ממעשי העם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים