׳ותחסרהו מעט מאלהים׳ - הגרעון מצד הגוף שנלקח מן הארץ
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קיום האדם מן הכח העליון ושבחי יום השבת · מאמר 18 · פיסקה 2
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן, רֵישָׁא דְּהַאי קְרָא, סְפֵיקָא בְּלִבָּאי, דִּכְתִיב (שם) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, בְּנִשְׁמָתֵיהּ דְּהִיא קַדִּישָׁא, וְדָמֵי לֵיהּ. אֲבָל מַאי גְרִיעוּתָא הוּא, עַל דְּהֲוָה גוּפָא, וְאִתְנְטֵל מִן אַרְעָא. וְאִם תֹּאמַר בְּדַעַת וּבְחָכְמָה. אִי אֶפְשָׁר, דְּהָא רָחוֹק הוּא הָאָדָם מִן הָעֶלְיוֹנִים דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם, הַמַּלְאָכִים הַקְּרוֹבִים, מְקַבְּלִים כֹּחַ שֶׁפַע אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל מַעְלָה תְּחִלָּה, וּמֵהֶם יוֹרֵד לְאוֹתָם שֶׁאֵינָם קְרוֹבִים, וּמֵהֶם יוֹרֵד לַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, וּמֵהֶם אֶל הָאָדָם.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, רֹאשׁ הַפָּסוּק הַזֶּה, סָפֵק בְּלִבִּי, שֶׁכָּתוּב (שם) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, בִּנְשָׁמָתוֹ שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה, וְדוֹמָה לוֹ. אֲבָל מַה הַגֵּרָעוֹן, עַל שֶׁהָיָה גוּף, וְנִלְקַח מִן הָאָרֶץ. וְאִם תֹּאמַר בְּדַעַת וּבְחָכְמָה. אִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי רָחוֹק הוּא הָאָדָם מִן הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם, הַמַּלְאָכִים הַקְּרוֹבִים, מְקַבְּלִים כֹּחַ שֶׁפַע אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל מַעְלָה תְּחִלָּה, וּמֵהֶם יוֹרֵד לְאוֹתָם שֶׁאֵינָם קְרוֹבִים, וּמֵהֶם יוֹרֵד לַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, וּמֵהֶם אֶל הָאָדָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יונתן, רישא דהאי קרא, ספיקא בלבאי, דכתיב (שם) ותחסרהו מעט מאלהים. אמר רבי אבהו, בנשמתיה דהיא קדישא, ודמי ליה. אבל מאי גריעותא הוא, על דהוה גופא, ואתנטל מן ארעא. ואם תאמר בדעת ובחכמה. אי אפשר, דהא רחוק הוא האדם מן העליונים דאמר רבי אלעזר אמר רבי תנחום, המלאכים הקרובים, מקבלים כח שפע אספקלריא של מעלה תחלה, ומהם יורד לאותם שאינם קרובים, ומהם יורד לשמים וכל צבאם, ומהם אל האדם.
התרגום: אמר רבי יונתן, ראש הפסוק הזה, ספק בלבי, שכתוב (שם) ותחסרהו מעט מאלהים. אמר רבי אבהו, בנשמתו שהיא קדושה, ודומה לו. אבל מה הגרעון, על שהיה גוף, ונלקח מן הארץ. ואם תאמר בדעת ובחכמה. אי אפשר, שהרי רחוק הוא האדם מן העליונים, שאמר רבי אלעזר אמר רבי תנחום, המלאכים הקרובים, מקבלים כח שפע אספקלריא של מעלה תחלה, ומהם יורד לאותם שאינם קרובים, ומהם יורד לשמים וכל צבאם, ומהם אל האדם.