עמידת אל"ף מחוץ שלא לבטל מתנת בי"ת - ושכרה להיות ראשונה לכל האותיות
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - משמרות הלילה וגאולת כנסת ישראל ובריאת העולם באותיות · מאמר 111 · פיסקה 19
לשון הזוהר
עָמְדָה אוֹת אָלֶף, וְלא נִכְנְסָה לְפָנָיו. אָמַר לֵיהּ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אל"ף אל"ף לָמָּה לֹא תִכָּנְסִי כִּשְׁאָר כָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ לְפָנַי. אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי כָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁיָּצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. וּכְבָר נָתַתָּ לָאוֹת בי"ת רְשׁוּת, שֶׁתִּבְרָא בָּהּ אֶת עוֹלָמְךָ, וְאֵין רָאוּי לְמֶלֶךְ הַמְּלָכִים, לְמִי שֶׁנָּתַן מַתָּנָה, לְהַעֲבִירָהּ מִמֶּנּוּ, וּלְפִיכָךְ עָמַדְתִּי בִּמְקוֹמִי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְכָךְ הוּא, אַתְּ תְּהִי רִאשׁוֹנָה לְכָל הָאוֹתִיּוֹת. בָּךְ אֲנִי מִתְעַלֶּה, לְהִקָּרֵא בָּךְ שְׁמִי אֶחָד.
תרגום
עָמְדָה אוֹת אָלֶף, וְלא נִכְנְסָה לְפָנָיו. אָמַר לֵיהּ הקב"ה, אל"ף אל"ף לָמָּה לֹא תִכָּנְסִי כִּשְׁאָר כָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ לְפָנַי. אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי כָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁיָּצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. וּכְבָר נָתַתָּ לָאוֹת בי"ת רְשׁוּת, שֶׁתִּבְרָא בָּהּ אֶת עוֹלָמְךָ, וְאֵין רָאוּי לְמֶלֶךְ הַמְּלָכִים, לְמִי שֶׁנָּתַן מַתָּנָה, לְהַעֲבִירָהּ מִמֶּנּוּ, וּלְפִיכָךְ עָמַדְתִּי בִּמְקוֹמִי. אָמַר לָהּ הקב"ה, הוֹאִיל וְכָךְ הוּא, אַתְּ תְּהִי רִאשׁוֹנָה לְכָל הָאוֹתִיּוֹת. בָּךְ אֲנִי מִתְעַלֶּה, לְהִקָּרֵא בָּךְ שְׁמִי אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עמדה אות אלף, ולא נכנסה לפניו. אמר ליה הקדוש ברוך הוא, אל"ף אל"ף למה לא תכנסי כשאר כל האותיות שנכנסו לפני. אמרה לפניו, רבונו של עולם, מפני שראיתי כל האותיות שנכנסו לפניך, שיצאו בפחי נפש. וכבר נתת לאות בי"ת רשות, שתברא בה את עולמך, ואין ראוי למלך המלכים, למי שנתן מתנה, להעבירה ממנו, ולפיכך עמדתי במקומי. אמר לה הקדוש ברוך הוא, הואיל וכך הוא, את תהי ראשונה לכל האותיות. בך אני מתעלה, להקרא בך שמי אחד.
התרגום: עמדה אות אלף, ולא נכנסה לפניו. אמר ליה הקב"ה, אל"ף אל"ף למה לא תכנסי כשאר כל האותיות שנכנסו לפני. אמרה לפניו, רבונו של עולם, מפני שראיתי כל האותיות שנכנסו לפניך, שיצאו בפחי נפש. וכבר נתת לאות בי"ת רשות, שתברא בה את עולמך, ואין ראוי למלך המלכים, למי שנתן מתנה, להעבירה ממנו, ולפיכך עמדתי במקומי. אמר לה הקב"ה, הואיל וכך הוא, את תהי ראשונה לכל האותיות. בך אני מתעלה, להקרא בך שמי אחד.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בהקדמה מאמר ו, יז (ג:) א"ל קב"ה אלף אלף אע"ג וגו' לאפוקי שאין הכוונה שיתגלו הנמצאו' ממש ע"י שכבר נתן לאות ב' אמנם הכונה שאין לאות ב' שפע אלא מכח האלף. וז"ש את תהא רישא לכל אתוון וכולם יונקים ממנה והטעם לזה אמר לית…
שער מאמרי רשב"י: מן המקבילה בהקדמה מאמר ו, יז (ג:) אי את נפיק מאתרך מה תהא עלייהו דאינון דנפלין הואיל ואינון סמיכין עלך :
זוהר הרקיע: מן המקבילה בהקדמה מאמר ו, יז (ג:) ותו דהא יהבת לאות ב' נבזבזא רברבא ולא יאות למלכא וכו'. הכוונה הוא, כי כיון שא"א להתגלות אור א' כ"א ע"י התלבשות, ושאר אותיות א"א להם להיות לבוש לאל"ף מפני הטעמים הנאמרים בהם, ולא ישאר רק אות ב'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: