חציבת המערה שנפסקה בבת קול - וריח גן עדן שהריח אדם בקבורת חוה
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מדורי גיהנם ותשובת אדם הראשון ומעלת הדמעה שבתשובה · מאמר 101 · פיסקה 11
לשון הזוהר
רַבִּי קִיסְמָא אָמַר, מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, סָמוּךְ לְפֶתַח גַּן עֵדֶן. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתָה חַוָּה, בָּא אָדָם לְקָבְרָהּ שָׁם. וְשָׁם הֵרִיחַ, מֵרֵיחוֹת גַּן עֵדֶן, בְּאוֹתוֹ הָרֵיחַ שֶׁהָיָה שָׁם. רָצָה לַחְצוֹב יוֹתֵר, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה דַּיֶּיךָֹּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד, וְלֹא חָצַב יוֹתֵר, וְשָׁם נִקְבַּר. מִי נִתְעַסֵּק בּוֹ. שֵׁת בְּנוֹ, שֶׁהוּא הָיָה בִּדְמוּתוֹ וּבְצַלְמוֹ.
תרגום
רַבִּי קִסְמָא אָמַר, מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, סָמוּךְ לְפֶתַח גַּן עֵדֶן. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתָה חַוָּה, בָּא אָדָם לְקָבְרָהּ שָׁם. וְשָׁם הֵרִיחַ, מֵרֵיחוֹת גַּן עֵדֶן, בְּאוֹתוֹ הָרֵיחַ שֶׁהָיָה שָׁם. רָצָה לַחְצוֹב יוֹתֵר, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה דַּיֶּיךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד, וְלֹא חָצַב יוֹתֵר, וְשָׁם נִקְבַּר. מִי נִתְעַסֵּק בּוֹ. שֵׁת בְּנוֹ, שֶׁהוּא הָיָה בִּדְמוּתוֹ וּבְצַלְמוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי קיסמא אמר, מערת המכפלה, סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה, בא אדם לקברה שם. ושם הריח, מריחות גן עדן, באותו הריח שהיה שם. רצה לחצוב יותר, יצתה בת קול ואמרה דייך. באותה שעה עמד, ולא חצב יותר, ושם נקבר. מי נתעסק בו. שת בנו, שהוא היה בדמותו ובצלמו.
התרגום: רבי קסמא אמר, מערת המכפלה, סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה, בא אדם לקברה שם. ושם הריח, מריחות גן עדן, באותו הריח שהיה שם. רצה לחצוב יותר, יצאה בת קול ואמרה דייך. באותה שעה עמד, ולא חצב יותר, ושם נקבר. מי נתעסק בו. שת בנו, שהוא היה בדמותו ובצלמו.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: