ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 6: ׳והנה שלשה אנשים נצבים עליו׳ - ביקור המלאכים והנשמה המצילה מן הדין › פיסקה 17 (קב ע"ב)

ענפי האילן כמבחן האמונה - צל למאמין וגובה לעובד עבודה זרה

וירא · ׳והנה שלשה אנשים נצבים עליו׳ - ביקור המלאכים והנשמה המצילה מן הדין · מאמר 6 · פיסקה 17 · דף קב ע"ב

לשון הזוהר

מַאן דְּאִתְאַחִיד בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִילָנָא הֲוָה פָּרִישׂ עַנְפּוֹי וְחֲפֵי עַל רֵישֵׁיהּ וְעֲבִיד עֲלֵיהּ צִלָּא יָאֶה, וּמַאן דְּאִתְאַחִיד בְּסִטְרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה הַהוּא אִילָנָא הֲוָה אִסְתַּלַּק וְעַנְפּוֹי הֲווּ סְלִיקִין לְעֵילָא. כְּדֵין הֲוָה יָדַע אַבְרָהָם וְאַזְהִיר לֵיהּ, וְלָא אַעֲדֵי מִתַּמָּן עַד דְּאִתְאַחִיד בִּמְהֵימְנוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָכִי מַאן דְּאִיהוּ דַּכְיָא (ד"א ל"ג הכי) מְקַבֵּל לֵיהּ אִילָנָא. מַאן דְּאִיהוּ מְסָאַב לָא מְקַבֵּל לֵיהּ. כְּדֵין יָדַע אַבְרָהָם וּמְדַכֵּי לוֹן בְּמַיָא.

תרגום

מִי שֶׁנֶּאֱחָז בַּקָּבָּ"ה, הָיָה הָאִילָן פּוֹרֵשׂ עֲנָפָיו וּמְכַסֶּה עַל רֹאשׁוֹ וְעוֹשֶׂה עָלָיו צֵל נָאֶה. וּמִי שֶׁנֶּאֱחָז בַּצַּד שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹתוֹ הָאִילָן הָיָה מִתְעַלֶּה, וַעֲנָפָיו הָיוּ עוֹלִים לְמַעְלָה. אָז הָיָה יוֹדֵעַ אַבְרָהָם וּמַזְהִיר אוֹתוֹ, וְלֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁנֶּאֱחַז בֶּאֱמוּנַת הקב"ה. וְכָךְ מִי שֶׁהוּא טָהוֹר (ד"א כָּךְ) מְקַבֵּל אוֹתוֹ הָאִילָן, וּמִי שֶׁהוּא טָמֵא אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתוֹ. אָז יָדַע אַבְרָהָם וְהָיָה מְטַהֵר אוֹתָם בְּמַיִם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאן דאתאחיד בקודשא בריך הוא, אילנא הוה פריש ענפוי וחפי על רישיה ועביד עליה צלא יאה, ומאן דאתאחיד בסטרא דעבודה זרה ההוא אילנא הוה אסתלק וענפוי הוו סליקין לעילא. כדין הוה ידע אברהם ואזהיר ליה, ולא אעדי מתמן עד דאתאחיד במהימנותא דקודשא בריך הוא, והכי מאן דאיהו דכיא (ד"א ל"ג הכי) מקבל ליה אילנא. מאן דאיהו מסאב לא מקבל ליה. כדין ידע אברהם ומדכי לון במיא.

התרגום: מי שנאחז בקב"ה, היה האילן פורש ענפיו ומכסה על ראשו ועושה עליו צל נאה. ומי שנאחז בצד של עבודה זרה, אותו האילן היה מתעלה, וענפיו היו עולים למעלה. אז היה יודע אברהם ומזהיר אותו, ולא זז משם עד שנאחז באמונת הקב"ה. וכך מי שהוא טהור (ד"א כך) מקבל אותו האילן, ומי שהוא טמא אינו מקבל אותו. אז ידע אברהם והיה מטהר אותם במים.

מן המפרשים

אור החמה: מאן דאיהו מסאב וגו' קשה שבין למי שהוא מצד ע"ז בין למי שהוא טמא הענין שוה ואיך היה יודע לחלק ביניהם לזה נאמר שד' חלוקות היו. א' מי שהוא עובד ע"ז האילן לא היה מקבל אותו אבל המים במקומן עומדות לא עולות עד שיתקרב אל העבודה כדי…

הסולם: מאן דאתאחיד וכו': מי שנתאחד בהקב"ה האילן היה פורש ענפיו ומחפה על ראשו, ועושה עליו צל נאה. ומי שנתאחד בעבודה זרה, האילן היה מתעלה ממנו, וענפיו היו עולים למעלה, אז ידע אברהם שהוא עובד ע"ז, והזהיר אותו, ולא הרפה ממנו עד שנתאחד…

לכל המפרשים על פיסקה זו