תקון ראשון תקון עצמו במצוה וקדשה ותקון שני קיום העולם הזה במעשה בראשית
ויקהל · תפלת אדם ארבעה תקונים - תקון עצמו העולם הזה העולם העליון והשם הקדוש · מאמר 31 · פיסקה 2 · דף רטו ע"ב
לשון הזוהר
תִּקּוּנָא קַדְמָאָה תִּקּוּנָא דְּגַרְמֵיהּ, בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ לְאַתְקְנָא גַּרְמֵיהּ, בְּמִּצְוָה וּקְדוּשָּׁה, וּלְאִתְּתַקְנָא בְּקָרְבְּנִין וְעִלָּוָון לְאִתְדַכָּאָה. תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא, בְּתִקּוּנָא דְּקִיּוּמָא דְּהַאי עָלְמָא, בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, לְבָרְכָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל כָּל עוֹבָדָא וְעוֹבָדָא, בְּאִינּוּן הַלְלוּיָהּ, ׳הַלְלוּהוּ כָּל כֹּכְבֵי אוֹר׳ (תהילים קמח, ג-ד) ׳הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ לְקַיְּימָא קִיוּמָא דְּהַאי עָלְמָא. וְעַל דָּא בְּבָרוּךְ שֶׁאָמַר, בָּרוּךְ, בָּרוּךְ עַל כֹּלָּא.
תרגום
תִּקֹּוּן רִאשׁוֹן, תִּקּוּן שֶׁל עַצְמוֹ - מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ בְּמִצְוָה וּקְדֻשָּׁה, וּלְהִתְתַּקֵּן בְּקָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת לְהִטָּהֵר. תִּקּוּן שֵׁנִי, בַּתִּקּוּן שֶׁל הַקִּיּוּם שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לְבָרֵךְ אֶת הקב"ה עַל כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה בְּאוֹתָם הַלְלוּיָהּ, ׳הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׳ (תהלים קמח, ג) ׳הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ לְהַעֲמִיד אֶת קִיּוּם הָעוֹלָם הַזֶּה. וְעַל זֶה בְּבָרוּךְ שֶׁאָמַר, בָּרוּךְ - בָּרוּךְ עַל הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תקונא קדמאה תקונא דגרמיה, בגין דאצטריך לאתקנא גרמיה, במצוה וקדושה, ולאתתקנא בקרבנין ועלוון לאתדכאה. תקונא תניינא, בתקונא דקיומא דהאי עלמא, בעובדא דבראשית, לברכא לקודשא בריך הוא, על כל עובדא ועובדא, באינון הללויה, ׳הללוהו כל ככבי אור׳ (תהילים קמח, ג-ד) ׳הללוהו שמי השמים וגו'׳ לקיימא קיומא דהאי עלמא. ועל דא בברוך שאמר, ברוך, ברוך על כלא.
התרגום: תקון ראשון, תקון של עצמו - משום שצריך לתקן את עצמו במצוה וקדשה, ולהתתקן בקרבנות ועולות להטהר. תקון שני, בתקון של הקיום של העולם הזה, במעשה בראשית לברך את הקב"ה על כל מעשה ומעשה באותם הללויה, ׳הללוהו כל כוכבי אור׳ (תהלים קמח, ג) ׳הללוהו שמי השמים וגו'׳ להעמיד את קיום העולם הזה. ועל זה בברוך שאמר, ברוך - ברוך על הכל.
מן המפרשים
הסולם: תקונא קדמאה וכו': ומפרש דבריו, תקון הראשון שאמרתי שהוא תקון של עצמו, הוא, משום שצריך לתקן עצמו במצוה וקדושה, ולהתתקן בקרבנות ועולות להטהר. שציצית ה"ס מצוה, ותפלין ה"ס קדושה, ובאמירת קרבנות ועולות מתתקן כמו שהקריב קרבנות. תקון…
אור יקר: תקונא קדמאה תקונא דגרמיה וכו׳ הענין שיש שתי בחינות אל האדם מפני שהוא סוד כהן גדול העומד ומקריב קרבן, ועומד וקושר קשר העולמות כולם יחד, ולזה צריך להעשות כהן גדול, ואין כתן גדול נתקן אלא בשלשה עניינים, האחד לא נזכר בדברי ר׳…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: