וירח את ריח בגדיו ויברכהו - אלו היו לבושי אדם הראשון שנתן לו הקב"ה
ויקהל · צפרני האצבעות ולבושי אדם הראשון - סוד האחורים והפנים בברכת הנר וריח הבגדים · מאמר 20 · פיסקה 3 · דף רח ע"ב
לשון הזוהר
כְּתִיב ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וְגוֹ'׳ (בראשית כז, כז). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמַר, אֲבָל תָּא חֲזֵי, רֵיחָא אִיהוּ קִיוּמָא דְּנַפְשָׁא, בְּגִין דְּאִיהוּ מִלָּה דְּאָעִיל לְנַפְשָׁא, וְלָא לְגוּפָא. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו׳, הָא אוּקְמוּהָ, אִינּוּן לְבוּשֵׁי דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲווֹ, דְּיָהַב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַלְבָּשָׁא לוֹן.
תרגום
כָּתוּב ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וְגוֹ'׳ (בראשית כז, כז). פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל בּא וּרְאֵה, הָרֵיחַ הוּא קִיּוּם הַנֶּפֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁנִּכְנָס לַנֶּפֶשׁ וְלֹא לַגּוּף. בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו׳ - הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ שֶׁאֵלּוּ הָיוּ אוֹתָם לְבוּשֵׁי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּתַן לוֹ הקב"ה לְלָבְשָׁם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב ׳וירח את ריח בגדיו ויברכהו וגו'׳ (בראשית כז, כז). האי קרא אוקמוה ואתמר, אבל תא חזי, ריחא איהו קיומא דנפשא, בגין דאיהו מלה דאעיל לנפשא, ולא לגופא. תא חזי, כתיב ׳וירח את ריח בגדיו׳, הא אוקמוה, אינון לבושי דאדם קדמאה הוו, דיהב ליה קודשא בריך הוא לאלבשא לון.
התרגום: כתוב ׳וירח את ריח בגדיו ויברכהו וגו'׳ (בראשית כז, כז). פסוק זה פרשוהו ונתבאר. אבל בא וראה, הריח הוא קיום הנפש, משום שהוא דבר שנכנס לנפש ולא לגוף. בא וראה, כתוב ׳וירח את ריח בגדיו׳ - הרי פרשוהו שאלו היו אותם לבושי אדם הראשון שנתן לו הקב"ה ללבשם.
מן המפרשים
הסולם: כתיב וירח את וגו': כתוב וירח את ריח בגדיו ויברכהו וגו'. מקרא זה העמידוהו, ולמדנו. אבל בוא וראה, הריח הוא קיום של הנפש, משום שהוא דבר הנכנס אל הנפש ולא לגוף. בוא וראה, כתוב, וירח את ריח בגדיו, הרי העמידוהו, שהם הלבושים של אדם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: