ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 2: זעזע הקב"ה שלש מאות תשעים רקיעים - סוד שלשת משמרות הלילה ובכיית החרבן › פיסקה 1 (קצה ע"ב)

רבי אלעזר ורבי יוסי מתעסקים בתורה - זעזע הקב"ה שלש מאות תשעים רקיעים ובכה

ויקהל · זעזע הקב"ה שלש מאות תשעים רקיעים - סוד שלשת משמרות הלילה ובכיית החרבן · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף קצה ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי הָווֹ יַתְבֵי לֵילְיָא חַד, וְקָא מִתְעַסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, עַד לָא אִתְפְּלִיג לֵילְיָא. אַדְּהָכִי קָרָא גַּבְרָא, בְּרִיכוּ בִּרְכָתָא, (אמר ליה רבי אלעזר, השתא הוא זמנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא, אמר ליה רבי יוסי, אמאי משתעשע קודשא בהך הוא) בָּכָה רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, תָּא חֲזֵי, עַד הַשְׁתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִזְדַּעְזָע, תְּלָת מְאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין, וּבָטַשׁ בְּהוּ, וּבָכָה עַל חָרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאוֹרִיד תְּרֵין (י"ט:) דִּמְעִין לְגוֹ יַמָּא רַבָּא, וְאַדְכַּר לִבְנוֹהִי מִגּוֹ בִּכְיָה.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים לַיְלָה אֶחָד וּמִתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה טֶרֶם שֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה. בֵּין כָּךְ קָרָא הַגֶּבֶר. בֵּרְכוּ בְרָכָה. (אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּעֵת הוּא הַזְּמַן שהקב"ה נִכְנָס בְּגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, לָמָּה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ הקב"ה) בָּכָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, בּא וּרְאֵה, עַד כָּאן זִעְזַע הקב"ה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִים וְהִכָּה בָּהֶם, וּבָכָה עַל חָרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לְתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל וְנִזְכַּר בְּבָנָיו מִתּוֹךְ בְּכִיָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר ורבי יוסי הוו יתבי ליליא חד, וקא מתעסקי באורייתא, עד לא אתפליג ליליא. אדהכי קרא גברא, בריכו ברכתא, (אמר ליה רבי אלעזר, השתא הוא זמנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא, אמר ליה רבי יוסי, אמאי משתעשע קודשא בהך הוא) בכה רבי אלעזר ואמר, תא חזי, עד השתא קודשא בריך הוא אזדעזע, תלת מאה ותשעין רקיעין, ובטש בהו, ובכה על חרבן בי מקדשא, ואוריד תרין (י"ט:) דמעין לגו ימא רבא, ואדכר לבנוהי מגו בכיה.

התרגום: רבי אלעזר ורבי יוסי היו יושבים לילה אחד ומתעסקים בתורה טרם שנחלק הלילה. בין כך קרא הגבר. ברכו ברכה. (אמר לו רבי אלעזר, כעת הוא הזמן שהקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים. אמר לו רבי יוסי, למה משתעשע הקב"ה) בכה רבי אלעזר ואמר, בא וראה, עד כאן זעזע הקב"ה שלש מאות ותשעים רקיעים והכה בהם, ובכה על חרבן בית המקדש, והוריד שתי דמעות לתוך הים הגדול ונזכר בבניו מתוך בכיה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ואוריד תרין דמעין נ"ב הם ש"ך ופ"ר בים החכמה דהיינו מלכות דחכמה עכ"ל ועיין ריש פרשת בראשית שנזכר שם ב' פירושים אחרים: ולא אתחשיבו מליליא בר תריסר. כתב הר"ר נתן בס' ש"צ מלשון זה נראה בחורף שהלילות ארוכים אינם נחשבים מן הלילה רק…

אור החמה: ת"ח עד השתא מתחלת הלילה ועד עתה קב"ה בשאגותיו על חרבן המקדש ותוקף הדין המתעורר והסבה שיזכור החורבן בלילה ולא ביום מפני שבלילה הא מתגוללת בדיניה לפרנס החצונים ובזמן המקדש היו הכפירי' נזונים מתננא דמדבח' דנטי לצד צפון והיא נצולת…

אור יקר: וההוא קלא אתערותא דכטרא אחרא, והענין כי שלשה חדשים שבכל תקופה שלשה הויות הם שלשה בחינות אויר מים אש, דהיינו סוד ארבעה אותיות שבכל הויה ר אויר, י׳ מים, ה׳ אש, והיינו קול המתייחס למעלה, ומלמטה מתעורר קול רעה, קול קטטותא דקטגוריא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר