היום הזה יום הנשמות ומשבחים בתשבחת הנשמה נשמת כל חי ורוח כל בשר
ויקהל · תפלת השבת שלש כנגד שלש שבתות - סוד יום הנשמות ושמחת שתי התורות · מאמר 16 · פיסקה 3 · דף רה ע"ב
לשון הזוהר
הַאי יוֹמָא, אִיהוּ יוֹמָא דְּנִשְׁמָתִין, דְּאִתְעַטְּרָא הַהוּא צְרוֹרָא דְּנִשְׁמָתִין. (בתושבחן דמאריהון) בְּגִין כָּךְ מְשַׁבְּחֵי בְּתוּשְׁבְּחָן תֻּשְׁבַּחְתָּא דְּנִשְׁמְתָא, וְהַיְינוּ (קל"ח.) נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יהו"ה אֱלֹהֵינוּ וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר וְכוּ'. וְלֵית תּוּשְׁבַּחְתָּא אֶלָּא בְּסִטְרָא דְּנִשְׁמְתָא וְרוּחָא, וְהַאי יוֹמָא, קַיְּימָא בְּרוּחָא וְנִשְׁמְתָא, וְלָאו דְּגוּפָא.
תרגום
הַיּוֹם הַזֶּה הוּא יוֹם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁמִּתְעַטֵּר אוֹתוֹ צְרוֹר הַנְּשָׁמוֹת (בתשבחות שֶׁל אֲדוֹנָם). מִשּׁוּם כָּךְ מְשַׁבְּחִים בְּתִשְׁבָּחוֹת תִּשְׁבַּחַת הַנְּשָׁמָה, וְהַיְנוּ נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךְ ה' אֱלֹהֵינוּ וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר וְכוּ'. וְאֵין הַתִּשְׁבַּחַת אֶלָּא בְּצַד שֶׁל נְשָׁמָה וְרוּחַ, וְהַיּוֹם הַזֶּה עוֹמֵד בְּרוּחַ וּנְשָׁמָה, וְלֹא שֶׁל גּוּף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: האי יומא, איהו יומא דנשמתין, דאתעטרא ההוא צרורא דנשמתין. (בתושבחן דמאריהון) בגין כך משבחי בתושבחן תשבחתא דנשמתא, והיינו (קל"ח.) נשמת כל חי תברך את שמך יהו"ה אלהינו ורוח כל בשר וכו'. ולית תושבחתא אלא בסטרא דנשמתא ורוחא, והאי יומא, קיימא ברוחא ונשמתא, ולאו דגופא.
התרגום: היום הזה הוא יום הנשמות שמתעטר אותו צרור הנשמות (בתשבחות של אדונם). משום כך משבחים בתשבחות תשבחת הנשמה, והינו נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלהינו ורוח כל בשר וכו'. ואין התשבחת אלא בצד של נשמה ורוח, והיום הזה עומד ברוח ונשמה, ולא של גוף.
מן המפרשים
מקדש מלך: משתבחי בתושבחן וכו' כי תושבחא דנשמתא היינו שבח שאומרת הנשמה והיינו נשמת כל חי תברך את שמך ה' שאנו אומרים שהנשמה מברכת להקב"ה: אלא בסטרא דנשמתא ורוח פי' שהנשמה ורוח הם השבחים ולא הזכיר נפש לפי שהיא בכלל הרוח:
הסולם: האי יומא איהו וכו': יום הזה הוא יום של הנשמות, שנתעטר צרור ההוא של הנשמות, שהוא הבינה, וע"כ משבחים בתשבחות התשבחה של הנשמה, והיינו, נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלקינו ורוח וכו'. ואין תשבחה אלא מצד הנשמה והרוח. ויום הזה עומד…
אור יקר: נשמת כל חי, ומכאן ואילך מפרש סוד התוספות הזה והולך, אמנם תוספות המזמורים רננו צדיקים וכו׳ פירש הרשב״י ע״ה בפרשת תרומה סימן (ז), צרורא ונשמהין היינו קשר שב״ת, שהנשמה כל חשקה בזה להקשר ליהנות מן הבינה מקורה ושורשה, והיינו תוספת…