שתי הידיים השוות בענינן - מהן נבראו שמים וארץ
ויחי · ׳כי יד על כס יה׳ - סוד שם היד וגאולת מצרים בשוויון המספר · מאמר 8 · פיסקה 5 · דף ריד ע"א
לשון הזוהר
כֵּיצַד לָא אִתְמְנָעוּ דָּא מִן דָּא, וְלָא שָׁוִין. אִתְפְּרַשׁ תְּרֵין אִלֵּין בְּרִיךְ הוּא דִּבְאַתְוַותְהוֹן סַיְיעָאן יַד בַּעֲלָהּ ה', תְּרֵין לְאָב מִנְיָנֵיהוֹן מִתְפָּרַשׁ. מֵאִלֵּין אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא וּדְעִמֵּיהּ. וְאִינוּן סְפִירָא קַדְמָאָה, דְּהִיא כִּתְרָא עִלָּאָה. תִּנְיָנָא, ׳בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צוֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים׳ (משלי טו, ג). תְּלִיתָאָה, הֵם מְסַיַּיעְתָּן לִשְׁמָא חַד ו' דְּעֲבַד כַּמָּה אַתְוָון בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם.
תרגום
כֵּיצַד לֹא נִמְנְעוּ זֶה מִזֶּה, וְלֹא שָׁוִים? נִתְבָּאֵר שְׁנֵי אֵלֶּה בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּאוֹתִיּוֹתֵיהֶם מְסַיְּעוֹת יַד בַּעְלָהּ ה', שְׁנַיִם לְאָב מִנְיָנָם מִתְבָּאֵר. מֵאֵלּוּ נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְשֶׁעִמּוֹ. וְאֵלּוּ סְפִירָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא כֶתֶר עֶלְיוֹן. ׳בכל מָקוֹם עֵינֵי ה' צפות רָעִים וטובים׳ (משלי טו, ג) - הֵן מסיעות לשם אֶחָד אוֹת ו' שֶׁעָשָׂה כַּמָּה אוֹתוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כיצד לא אתמנעו דא מן דא, ולא שוין. אתפרש תרין אלין בריך הוא דבאתוותהון סייעאן יד בעלה ה', תרין לאב מניניהון מתפרש. מאלין אתבריאו שמיא וארעא ודעמיה. ואינון ספירא קדמאה, דהיא כתרא עלאה. תנינא, ׳בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים׳ (משלי טו, ג). תליתאה, הם מסייעתן לשמא חד ו' דעבד כמה אתוון בארעא דמצרים.
התרגום: כיצד לא נמנעו זה מזה, ולא שוים? נתבאר שני אלה ברוך הוא שבאותיותיהם מסיעות יד בעלה ה', שנים לאב מנינם מתבאר. מאלו נבראו שמים וארץ ושעמו. ואלו ספירה ראשונה, שהיא כתר עליון. ׳בכל מקום עיני ה' צפות רעים וטובים׳ (משלי טו, ג) - הן מסיעות לשם אחד אות ו' שעשה כמה אותות בארץ מצרים.
מן המפרשים
הסולם: כיצד לא אתמנעו וכו': שואל, כיצד לא נמנע חיבורם זה מן זה, והם אינם שוים. כי זו נקראת גדולה וזו נקראת חזקה. ומשיב, נתבאר החיבור של שנים אלו, מטעם שבאותיותיהם י"ד הם שוים בענין, אע"פ, שהשנים אינם מתבארים לגמרי בעינם. כלומר, כיון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: