תליית הדין עד שמיני עצרת - קריעה לשב, מסירה למלאך
ויחי · ׳ויחי יעקב׳ - טהרת הצלם הקדוש, ופרישתו מן האדם בלא תשובה שלמה · מאמר 26 · פיסקה 7 · דף רכ ע"א
לשון הזוהר
אִי זָכֵי בִּתְשׁוּבָה, וְלָא שְׁלֵימָתָא כְּדְקָא יְאוּת, תַּלְיָין לֵיהּ עַד הַהוּא יוֹמָא בַּתְרָאָה דַּעֲצֶרֶת, דְּהוּא תְּמִינָאָה לֶחָג. וְאִי עֲבַד תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָתָא לְקַמֵּי מָארֵיהּ, אִתְקְרָעוּ. וְאִי לָא זָכֵי, אִינוּן פִּתְקִין נָפְקִין מִבֵּי מַלְכָּא, וְאִתְמַסְּרָן בִּידוֹי דְּסַנְטִירָא, וְדִינָא מִתְעֲבִיד, וּפִתְקִין לָא מְהַדְּרָן תוּ לְבֵי מַלְכָּא.
תרגום
אִם זָכָה בִּתְשׁוּבָה וְלֹא שְׁלֵמָה כָּרָאוּי - תּוֹלִים לוֹ עַד אוֹתוֹ יוֹם אַחֲרוֹן שֶׁל עֲצֶרֶת, שֶׁהוּא שְׁמִינִי לֶחָג. אִם עָשָׂה תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ - נִקְרָעִים. וְאִם לֹא זוֹכֶה - אוֹתָם פְּתָקִים יוֹצְאִים מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וְנִמְסָרִים בִּידֵי מַלְאַךְ הַדִּין, וְהַדִּין נַעֲשֶׂה, וּפְתָקִים לֹא חוֹזְרִים עוֹד לְבֵית הַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אי זכי בתשובה, ולא שלימתא כדקא יאות, תליין ליה עד ההוא יומא בתראה דעצרת, דהוא תמינאה לחג. ואי עבד תשובה שלימתא לקמי מאריה, אתקרעו. ואי לא זכי, אינון פתקין נפקין מבי מלכא, ואתמסרן בידוי דסנטירא, ודינא מתעביד, ופתקין לא מהדרן תו לבי מלכא.
התרגום: אם זכה בתשובה ולא שלמה כראוי - תולים לו עד אותו יום אחרון של עצרת, שהוא שמיני לחג. אם עשה תשובה שלמה לפני רבונו - נקרעים. ואם לא זוכה - אותם פתקים יוצאים מבית המלך ונמסרים בידי מלאך הדין, והדין נעשה, ופתקים לא חוזרים עוד לבית המלך.
מן המפרשים
מקדש מלך: האי צלם קדישא ביה אזיל בר נש גרסי ואתעביד ואתרבי מהאי פרצופא דיוקנא דיליה צולמא אחרא ומתחברן כחדא ודא נטיל לדא. ז"ל הרב בס' ק"י חותם בתוך חותם הם יסוד ומ' שבה ומאלו החותמות נעשים תרין דיוקנין אל הנפשות א' רב וא' זעיר כנז'…
אור החמה: עד ההוא יומא בתראה דעצרת וגו' מכאן נראה שליל שמיני חג עצרת הוא יום החתום וקשה דבמקום אחר משמע דבליל הושענא תלוי הדבר וכן נוטה המנהג ונראה לתרץ בדוחק שודאי החתום תלוי ועומד מעת הנעילה עד ליל הושענא רבה ואז נחתם ודאי אבל אין…
מהרח"ו: אינון פתקין נפקין מבי מלכא וגו'. ענין פתקין דאתמסרו ביד סנטירא, יובן מדף ל"ב ע"א פ' צו כי הוא ביום הושענא רבא, הנרמז בו ערבי נחל כחות הדין, גם יובן ממ"ש (שם) ת"ח ביומא דא שלמין ומסיימי וגו', כי פי' על פרי החג הנשלמים ביום…