שורש ההבדל בטומאה - סטרא אחרא שורה על ישראל במותו
ויחי · ׳ויחי יעקב׳ - טהרת הצלם הקדוש, ופרישתו מן האדם בלא תשובה שלמה · מאמר 26 · פיסקה 4 · דף רכ ע"א
לשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּגוּפָא דִּלְהוֹן מְסָאַב, בֵּין בְּחַיֵּיהוֹן וּבֵין בְּמִיתַתְהוֹן. אֲבָל בְּחַיֵּיהוֹן דְּכָל אִינוּן מְסָאֲבִין אִשְׁתַּכְּחֵי לְגַבַּיְיהוּ, אִית לוֹן חֵילָא לְסוֹאֲבָא לְאַחֲרִינִי, בְּמִיתַתְהוֹן דְּנָפְקֵי כָּל אִינוּן מְסָאֲבִין מִנַּיְיהוּ, לָא יָכְלִין לְסָאֲבָא. וּדְיִשְׂרָאֵל, יָכִיל לְסָאֲבָא לְאַחֲרִינֵי. בְּגִין דְּכָל קַדִּישִׁין נָפְקִין מִנֵּיהּ וְשָׁרָא עֲלֵיהּ סִטְרָא אָחֳרָא.
תרגום
וְאַףֹ עַל גַּב שֶׁגּוּפָם טָמֵא, בֵּין בְּחַיֵּיהֶם וּבֵין בְּמִיתָתָם, אֲבָל בְּחַיֵּיהֶם שֶׁכָּל אוֹתָן הַטֻּמְאוֹת נִמְצָאוֹת אֶצְלָהֶם, יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְטַמֵּא אֲחֵרִים. וּבְמִיתָתָם, כַּאֲשֶׁר יוֹצְאוֹת כָּל אוֹתָן הַטֻּמְאוֹת מֵהֶם, לֹא יְכוֹלִים לְטַמֵּא, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל יָכוֹל לְטַמֵּא אֲחֵרִים, כִּי כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ, וְשׁוֹרֶה עָלָיו סִטְרָא אַחֲרָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואף על גב דגופא דלהון מסאב, בין בחייהון ובין במיתתהון. אבל בחייהון דכל אינון מסאבין אשתכחי לגבייהו, אית לון חילא לסואבא לאחריני, במיתתהון דנפקי כל אינון מסאבין מנייהו, לא יכלין לסאבא. ודישראל, יכיל לסאבא לאחריני. בגין דכל קדישין נפקין מניה ושרא עליה סטרא אחרא.
התרגום: ואף על גב שגופם טמא, בין בחייהם ובין במיתתם, אבל בחייהם שכל אותן הטמאות נמצאות אצלהם, יש להם כח לטמא אחרים. ובמיתתם, כאשר יוצאות כל אותן הטמאות מהם, לא יכולים לטמא, ושל ישראל יכול לטמא אחרים, כי כל הקדשות יוצאות ממנו, ושורה עליו סטרא אחרא.
מן המפרשים
הסולם: ואע"ג דגופא דלהון וכו': ואף על פי, שהגוף שלהם טמא בין בחייהם ובין במיתתם, אבל בחייהם שכל אלו הטומאות נמצאות בהם, יש להם כח לטמאות אחרים, במיתתם, שיצאו כל אלו הטומאות מהם, אינם יכולים לטמאות. וגוף של ישראל לאחר מותו יכול לטמאות…