בכיית רבי אבא - ריחיים וטוב שהסתלקו עם רבי שמעון
ויחי · הסתלקות רבי שמעון - סימני האבל, חלום העלייה, ובכי החברים · מאמר 17 · פיסקה 5 · דף ריז ע"א
לשון הזוהר
אֲתָא לְגַבֵּיהּ דְּרִבִּי אַבָּא, סָח לֵיהּ. סָלִיק רִבִּי אַבָּא יְדוֹי עַל רֵישֵׁיהּ, וּבָכָה וְאָמַר, רִבִּי שִׁמְעוֹן רֵיחַיָיא דְּטַחֲנִין מִנֵּיהּ מַנָּא טָבָא כָּל יוֹמָא, וְלָקְטִין לֵיהּ. כְּמָה דִכְתִיב, ׳הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים׳ (במדבר יא, לב), וְהַשְׁתָּא רֵיחַיָּיא וּמַנָּא אִסְתַּלְּקוּ וְלָא אִשְׁתָּאַר בְּעַלְמָא מִינֵיהּ, בַּר כְּמָה דִכְתִיב, ׳קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעוֹמֶר מָן וְהַנַּח אוֹתוֹ לִפְנֵי ה' לְמִשְׁמֶרֶת׳ (שמות טז, לג). וְאִלּוּ בְּאִתְגַּלְּיָיא לָא כְּתִיב, אֶלָּא לְמִשְׁמֶרֶת, לְאַצְנָעוּתָא. הַשְׁתָּא מַאן יָכִיל לְגַלָּאָה רָזִין, וּמַאן יִנְדַע לוֹן.
תרגום
בָּא אֶל רַבִּי אַבָּא, סִפֵּר לוֹ. הֵרִים רַבִּי אַבָּא ׳אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ׳ (ויקרא ג, יג) - וּבָכָה וְאָמַר, רַבִּי שִׁמְעוֹן רֵחַיִם שֶׁטּוֹחֲנוֹת מִמֶּנּוּ מָן טוֹב כָּל יוֹם וְלוֹקְטִים אוֹתוֹ, כַּכָּתוּב ׳הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים, וְעַכְשָׁו הָרֵחַיִם וְהַמָּן הִסְתַּלְּקוּ וְלֹא נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם, פְּרָט לְמַה׳ (במדבר יא) שֶּׁכָּתוּב - ׳קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אוֹתוֹ לִפְנֵי ה' לְמִשְׁמֶרֶת׳ (שמות טז, לג) - וְאִלּוּ בְּהִתְגַּלּוּת לֹא כָתוּב אֶלָּא לְמִשְׁמֶרֶת, לְהַצְנָעָה. עַכְשָׁו מִי יָכוֹל לְגַלּוֹת סוֹדוֹת וּמִי יֵדַע אוֹתָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אתא לגביה דרבי אבא, סח ליה. סליק רבי אבא ידוי על רישיה, ובכה ואמר, רבי שמעון ריחייא דטחנין מניה מנא טבא כל יומא, ולקטין ליה. כמה דכתיב, ׳הממעיט אסף עשרה חמרים׳ (במדבר יא, לב), והשתא ריחייא ומנא אסתלקו ולא אשתאר בעלמא מיניה, בר כמה דכתיב, ׳קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן והנח אותו לפני ה' למשמרת׳ (שמות טז, לג). ואלו באתגלייא לא כתיב, אלא למשמרת, לאצנעותא. השתא מאן יכיל לגלאה רזין, ומאן ינדע לון.
התרגום: בא אל רבי אבא, ספר לו. הרים רבי אבא ׳את ידיו על ראשו׳ (ויקרא ג, יג) - ובכה ואמר, רבי שמעון רחים שטוחנות ממנו מן טוב כל יום ולוקטים אותו, ככתוב ׳הממעיט אסף עשרה חמרים, ועכשו הרחים והמן הסתלקו ולא נשאר ממנו בעולם, פרט למה׳ (במדבר יא) שכתוב - ׳קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אותו לפני ה' למשמרת׳ (שמות טז, לג) - ואלו בהתגלות לא כתוב אלא למשמרת, להצנעה. עכשו מי יכול לגלות סודות ומי ידע אותם.
מן המפרשים
מקדש מלך: אתא לגביה דרבי אבא סח ליה סליק ר' אבא ידוי על רישיה ובכה גרסינן ור"ל סח ליה רבי יהודה החלום הזה. ומ"ש לקמן לחיש ליה רבי יהודה בלחישו היינו המראה הראשונה דחמא תרי גמלי וכו': א"ל די למבכי עליה בתמיה וכי בכיה אחת די למבכי על…
הסולם: אתא לגביה וכו': בא לפני ר' אבא,וסיפר לו. העלה ר' אבא את ידיו על ראשו, ובכה. ואמר, רחים שטוחנים בו מן טוב כל יום, דהיינו גילוי סודות התורה, המכונה מן, ולוקטים אותו, כמ"ש הממעיט אסף עשרה חמרים, ועתה נסתלקו הרחים והמן, ולא נשאר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: