ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 2: ׳בורא השמים ונוטיהם׳ - נפש רוח ונשמה מבריאת העולם עד התקרבות המלכים › פיסקה 13 (רו ע"א)

ויגש אליו - התקרבות שני עולמות ביהודה ויוסף המלכים

ויגש · ׳בורא השמים ונוטיהם׳ - נפש רוח ונשמה מבריאת העולם עד התקרבות המלכים · מאמר 2 · פיסקה 13 · דף רו ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו, תִּקְרוּבְתָּא דְעַלְמָא בְּעַלְמָא, לְאִתְאַחֲדָא דָּא בְּדָא לְמֶהוֵי כֹּלָּא חַד. בְּגִין דִּיְהוּדָה אִיהוּ מֶלֶךְ וְיוֹסֵף מֶלֶךְ. אִתְקְרִיבוּ דָא בְּדָא, וְאִתְאֲחִידוּ דָּא בְּדָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו, הִתְקָרְבוּת שֶׁל עוֹלָם עִם עוֹלָם, לְהֵאָחֵז זֶה עִם זֶה, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה אֶחָד. מִשּׁוּם שֶׁיְּהוּדָה הוּא מֶלֶךְ וְיוֹסֵף מֶלֶךְ, הִתְקָרְבוּ זֶה לָזֶה וְנֶאֶחְזוּ זֶה עִם זֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, ויגש אליו, תקרובתא דעלמא בעלמא, לאתאחדא דא בדא למהוי כלא חד. בגין דיהודה איהו מלך ויוסף מלך. אתקריבו דא בדא, ואתאחידו דא בדא.

התרגום: בא ראה, ויגש אליו, התקרבות של עולם עם עולם, להאחז זה עם זה, שהכל יהיה אחד. משום שיהודה הוא מלך ויוסף מלך, התקרבו זה לזה ונאחזו זה עם זה.

מן המפרשים

רמ"א: בגין דיודא בגין דיודא כו'. מדת יודא עלמא (עילאי) [תתאי] +מלכות= ומדת יוסף עלמא עילאי [יסוד] ולכן נתיחדו (בסוד ועיי' פ' ויגש) [ביחד ע"י ויגש אליו]: [קיד א]

הסולם: תא חזי ויגש וכו': בוא וראה, ויגש אליו וגו', הוא התקרבות עולם בעולם, דהיינו התקרבות של עולם התחתון, שהוא הנוקבא, ובחינת נפש, הנקראת יהודה, לעולם העליון, שהוא יסוד דז"א, ובחינת רוח הנקרא יוסף, כדי שיהיה הכל אחד. משום שיהודה היה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר