ממלכת הזוהר › זוהר › וארא › מאמר 3: ׳אשרי אדם לא יחשב ה' לו עוון׳ - ארבעת היסודות ובריאת האדם מעפר המקדש › פיסקה 6 (כד ע"א)

החלפת המזג בין צפון לדרום - הלוואת כל צד לחברו

וארא · ׳אשרי אדם לא יחשב ה' לו עוון׳ - ארבעת היסודות ובריאת האדם מעפר המקדש · מאמר 3 · פיסקה 6 · דף כד ע"א

לשון הזוהר

צָפוֹן אִיהוּ קַר וְלַח, אֶשָּׁא חַם וְיָבֵשׁ. אַחְלַף לוֹן לִסְטַר דָּרוֹם. דָּרוֹם, אִיהוּ חַם וְיָבֵשׁ. מַיִם קָרִים וְלַחִים. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָזִיג לוֹן כְּחַד דְּנַפְקֵי מַיָּא מִדָּרוֹם, וְעָאלִין בְּגוֹ צָפוֹן. וּמִצָּפוֹן נַגְדֵּי מַיָּא. נָפִיק אֶשָּׁא מִצָּפוֹן, וְעָאל בְּתּוּקְפָא דְּדָרוֹם, וּמִדָּרוֹם נָפִיק תּוּקְפָּא דַּחֲמִימוּתָא לְעָלְמָא, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹזִיף דָּא בְּדָא, וְכָל חַד וְחַד אוֹזִיף לְחַבְרֵיהּ מִדִּילֵיהּ כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ. כְּגַוְונָא דָּא רוּחַ וּמִזְרָח, בְּגִין דְּיוֹזִיף כָּל חַד לְחַבְרֵיהּ, וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, לְאִתְחַבְּרָא כְּחַד.

תרגום

הַצָפוֹן הוּא קַר וְלַח, הָאֵשׁ חַם וְיָבֵשׁ. הֶחֱלִיפָם לְצַד דָּרוֹם. דָּרוֹם הוּא חַד וְיָבֵשׁ. הַמַּיִם קָרִים וְלַחִים. והקב"ה מוֹזֵג אוֹתָם כְּאֶחָד, שֶׁיּוֹצְאִים מַיִם מִדָּרוֹם וְנִכְנָסִים לַצָּפוֹן, וּמִצָּפוֹן שׁוֹפְעִים מַיִם. יוֹצֵא אֵשׁ מִצָּפוֹן, וְנִכְנָס בְּתֹקֶף הַדָּרוֹם, וּמִדָּרוֹם יוֹצֵא תֹּקֶף הַחֲמִימוּת לָעוֹלָם, מִשּׁוּם שהקב"ה מַלְוֶה זֶה בָּזֶה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַלְוֶה לַחֲבֵרוֹ מִשֶּׁלּוֹ כָּרָאוּי לוֹ. כְּמוֹ זֶה רוּחַ וּמִזְרָח, כְּדֵי שֶׁיַּלְוֶה כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וְנִכְלָלִים זֶה בָּזֶה לְהִתְחַבֵּר כְּאֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: צפון איהו קר ולח, אשא חם ויבש. אחלף לון לסטר דרום. דרום, איהו חם ויבש. מים קרים ולחים. וקודשא בריך הוא מזיג לון כחד דנפקי מיא מדרום, ועאלין בגו צפון. ומצפון נגדי מיא. נפיק אשא מצפון, ועאל בתוקפא דדרום, ומדרום נפיק תוקפא דחמימותא לעלמא, בגין דקודשא בריך הוא אוזיף דא בדא, וכל חד וחד אוזיף לחבריה מדיליה כדקא חזי ליה. כגוונא דא רוח ומזרח, בגין דיוזיף כל חד לחבריה, ואתכליל דא בדא, לאתחברא כחד.

התרגום: הצפון הוא קר ולח, האש חם ויבש. החליפם לצד דרום. דרום הוא חד ויבש. המים קרים ולחים. והקב"ה מוזג אותם כאחד, שיוצאים מים מדרום ונכנסים לצפון, ומצפון שופעים מים. יוצא אש מצפון, ונכנס בתקף הדרום, ומדרום יוצא תקף החמימות לעולם, משום שהקב"ה מלוה זה בזה, וכל אחד ואחד מלוה לחברו משלו כראוי לו. כמו זה רוח ומזרח, כדי שילוה כל אחד לחברו, ונכללים זה בזה להתחבר כאחד.

מן המפרשים

אור החמה: אחלף לון. פי' המציאיות הללו שהוא קר ולח חם ויבש אחלף לון לסטר דרום שיש בו המזג' זאת ממש אעפ"י שהוא מהופכת בקצת דהיינו דרום איהו חם ויבש מים קרים ולחים הרי עתה בסטר דרום המים שהם קרים ולחים ממוזגים בחם ויבש מצד דרום שנכלל בהם…

אור יקר: וז״ש ואלין אבחן דכולהו עלמין, דהיינו העולמות בעצמם השוכנים בהם המשרתים אבחן דפולא, דהיינו המשרתים עצמם . ופרטי האישים הנמצאים בהם בעולמות הסובלן. ומאינון נפקי לא למטה לבד, אלא בכל עולם ועולם הנזכר, בין עולם האצילות בין עולם…

הסולם: ת"ח אש וכו': בוא וראה, אש רוח מים ועפר, אלו הם ראשונים ושרשים שלמעלה ומטה, ותחתונים ועליונים עומדים עליהם. פירוש כי ה"ס ג' הנקודות, חולם שורק חירק עם המלכות המקבלתם. וכמ"ש לעיל (ב"א אות ל"ח) דלית זרעא דאזדרע בר ברזא דא של ג'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר