ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 20: ׳ויבא משה בתוך הענן׳ - ממסע בין המלאכים עד כח התורה לדורות › פיסקה 4 (נח ע"א)

סנדלפון קושר כתרים מתפילות ישראל - זעזוע כל החילות

בשלח · ׳ויבא משה בתוך הענן׳ - ממסע בין המלאכים עד כח התורה לדורות · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף נח ע"א

לשון הזוהר

וַהֲוָה אָזִיל עִמֵּיהּ, עַד דְּמָטוּ לְאֶשָּׁא תַּקִּיפָא, דְּחָד מַלְאָכָא דִּי שְׁמֵיהּ סַנְדַּלְפוֹן. וְתָאנָא, סַנְדַּלְפוֹן עִלָּאָה הוּא עַל שְׁאַר חַבְרוֹי, חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין. וְהוּא קָאִים בָּתַר פַּרְגּוֹדָא דְּמָארֵיהּ, וְקָשֵׁר לֵיהּ כִּתְרִין, מִבָּעוּתֵיהוֹן (בראשית קס"ז ע"ב) ׳דִּצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל׳. וּבְשַׁעֲתָא דְּמָטֵי הַאי כֶּתֶר לְרֵישֵׁיהּ דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, הוּא מְקַבֵּל צְלוֹתֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. וְכֻלְּהוּ חַיָּילִין וְאֻכְלוֹסִין מִזְדַּעְזְעִין, וְנָהֲמִין וְאַמְרִין: בְּרִיךְ יְקָרָא דַּיהו"ה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ.

תרגום

׳וְהָיָה הוֹלֵךְ׳ (שמות יג, כא) - עִמּוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֵשׁ חֲזָקָה שֶׁל מַלְאָךְ אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ סַנְדַּלְפוֹ"ן. וְשָׁנִינוּ, סַנְדַּלְפוֹן עֶלְיוֹן הוּא עַל שְׁאָר חֲבֵרָיו חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְהוּא עוֹמֵד אַחַר הַפַּרְגּוֹד שֶׁל רִבּוֹנוֹ, וְקוֹשֵׁר לוֹ כְּתָרִים מִבַּקָּשׁוֹ תֵיהֶם שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּבְשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ הַכֶּתֶר הַזֶּה לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הוּא מְקַבֵּל אֶת תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַחֲיָלוֹת וְהַהֲמוֹנִים מִזְדַּעְזְעִים, וְנוֹהֲמִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹם בֵּית שְׁכִינָתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והוה אזיל עמיה, עד דמטו לאשא תקיפא, דחד מלאכא די שמיה סנדלפון. ותאנא, סנדלפון עלאה הוא על שאר חברוי, חמש מאה שנין. והוא קאים בתר פרגודא דמאריה, וקשר ליה כתרין, מבעותיהון (בראשית קס"ז ע"ב) ׳דצלותא דישראל׳. ובשעתא דמטי האי כתר לרישיה דמלכא קדישא, הוא מקבל צלותהון דישראל. וכלהו חיילין ואכלוסין מזדעזעין, ונהמין ואמרין: בריך יקרא דיהו"ה מאתר בית שכינתיה.

התרגום: ׳והיה הולך׳ (שמות יג, כא) - עמו, עד שהגיעו לאש חזקה של מלאך אחד ששמו סנדלפו"ן. ושנינו, סנדלפון עליון הוא על שאר חבריו חמש מאות שנה, והוא עומד אחר הפרגוד של רבונו, וקושר לו כתרים מבקשו תיהם של התפלה של ישראל. ובשעה שמגיע הכתר הזה לראש המלך הקדוש, הוא מקבל את תפלות ישראל, וכל החילות וההמונים מזדעזעים, ונוהמים ואומרים: ברוך כבוד ה' ממקום בית שכינתו.

מן המפרשים

אור החמה: ובשעתא דמטי האי כתר. ולא אמר וכד אעטר למרי' שאין לאל ידו לעלו' עם המלכות לעטרה אלא משביע אתגא כדאיתא בגמ' והיא עול' ומתעטרת על ראש המלכות: וז"ש ובשעתא דמטי וגומר . א"נ להיות שהתפלות עולות מזה עולם השפל אל עולם העשיה הרוחניות…

אור יקר: והוא קאים בתר פרגודא דמאריה וקשר כתרין, היינו סוד הייחוד בתפלתן של ישראל, ונודע כי המלכות מתלבש בסנדלפו״ן והיינו סנדל שנאמר שלף איש נעלו ונתן לרעהו, דהיינו נעל שכינה, ושכינה מתלבשת באופן סנדלפו״ן וקיב״ה במטטרו״ן, והיינו סוד…

הסולם: והוה אזיל עמיה וכו': והיה הולך עמו עד שהגיע לאשא תקיפא של מלאך אחד ששמו סנדלפון. ולמדנו סנדלפון גבוה על שאר חביריו, חמש מאות שנים. והוא עומד אחר הפרגוד של אדונו, וקושר לו כתרים מבקשו תיהם של תפלות ישראל. ובשעה שמגיע כתר הזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר