ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 18: ׳וירא בלק׳ - מלחמת בלק בדרגת ה ׳כה׳ שהיא עתידה לעקרו › פיסקה 2 (קצח ע"א)

סדר שלוש הבבות כדרך הכתוב ׳על כל דבר פשע׳

בלק · ׳וירא בלק׳ - מלחמת בלק בדרגת ה ׳כה׳ שהיא עתידה לעקרו · מאמר 18 · פיסקה 2 · דף קצח ע"א

לשון הזוהר

וְהָכִי אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, תְּלַת דִּינִין בָּבֵי דִּינָא, תַּקִּינוּ (ס"א רבנן) בְּסִדְרֵי מַתְנִיתָא: חֲדָא - קַדְמִיתָא, בְּאַרְבַּע אָבוֹת נְזִיקִין הַשּׁוֹר וְכוּ'. תִּנְיָינָא - טַלִית דְּאִשְׁתְּכַח. תְּלִיתָאָה - שׁוּתָּפִין וְרָזָא דַּאֲבֵידָה. מַאי טַעְמָא. אֶלָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל זִמְנָא, עָבִיד לוֹן לְיִשְׂרָאֵל זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת, וְאִינּוּן דְּסִדְּרוּ מַתְנִיתִין דִּתְלָתָא בָּבֵי - הָכִי סִדְּרוּ, אֹרַח דִּקְרָא נַקְטוּ, דִּכְתִּיב, ׳עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע׳ (שמות כב, ח) - וְהַאי פֶּשַׁע אִיהוּ דְּלָאו בְּזָדוֹן, וּמַאן אִיהוּ. ׳עַל שׁוֹר, עַל חֲמוֹר, עַל שֶׂה׳ - דָּא בָּבָא קָמָא, דְּהָכָא הוּא בְּאִינּוּן מִלִּין. עַל שַׂלְמָה - דָּא בָּבָא מְצִיעָא. ׳עַל כָּל אֲבֵדָה׳ - דָּא בָּבָא תְּלִיתָאָה. דְּאֹרַח קְרָא נַקְטוּ. דְּכַד מָטָא לְבָבָא מְצִיעָא, הֲוָה אָמַר: שֵׁירוּתָא דְּקָא נַקְטוּ בְּטַלִית דָּא, אֲמַאי. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּכַח קְרָא, אָמַר: ודַּאי דָּא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וּבִיאֲרוּ כָּל מִלֵּי דְּרַבָּנָן.

תרגום

וְכָךָ אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, שְׁלֹשָׁה שַׁעֲרֵי דִין תִּקְּנוּ (חֲכָמִים) בְּסִדְרֵי הַמִּשְׁנָה: אֶחָד - רִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, הַשּׁוֹר וְכוּ'. שֵׁנִי - טַלִּית שֶׁנִּמְצְאָה. שְׁלִישִׁי - שֻׁתָּפִים וְסוֹד אֲבֵדָה. מָה הַטַּעַם? אֶלָּא הקב"ה בְּכָל זְמַן עוֹשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת, וְאֵלּוּ שֶׁסִּדְּרוּ מִשְׁנָיוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ בָּבוֹת - דֶּרֶךְ הַכָּתוּב נָקְטוּ, שֶׁכָּתוּב (שמות כב) ׳עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע׳ - וְזֶהוּ פֶּשַׁע שֶׁלֹּא בְזָדוֹן, וּמַהוּ? ׳עַל שׁוֹר, עַל חֲמוֹר, עַל שֶׂה׳ - זֶה בָּבָא קַמָּא, שֶׁכָּאן הוּא בְּאוֹתָם דְּבָרִים. עַל שַׂלְמָה - זוֹ בָּבָא מְצִיעָא. ׳עַל כָּל אֲבֵדָה׳ - זוֹ בָּבָא שְׁלִישִׁית. שֶׁדֶּרֶךָ הַכָּתוּב לָקַח. שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְבָבָא מְצִיעָא, הָיָה אוֹמֵר: רֵאשִׁית שֶׁלָּקְחוּ בְטַלִּית זוֹ לָמָּה? כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא פָסוּק, אָמַר: וַדַּאי זוֹ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וּבֵאֲרוּ כָּל דִּבְרֵי חֲכָמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והכי אמר רב המנונא סבא, תלת דינין בבי דינא, תקינו (ס"א רבנן) בסדרי מתניתא: חדא - קדמיתא, בארבע אבות נזיקין השור וכו'. תניינא - טלית דאשתכח. תליתאה - שותפין ורזא דאבידה. מאי טעמא. אלא, קודשא בריך הוא בכל זמנא, עביד לון לישראל זדונות כשגגות, ואינון דסדרו מתניתין דתלתא בבי - הכי סדרו, ארח דקרא נקטו, דכתיב, ׳על כל דבר פשע׳ (שמות כב, ח) - והאי פשע איהו דלאו בזדון, ומאן איהו. ׳על שור, על חמור, על שה׳ - דא בבא קמא, דהכא הוא באינון מלין. על שלמה - דא בבא מציעא. ׳על כל אבדה׳ - דא בבא תליתאה. דארח קרא נקטו. דכד מטא לבבא מציעא, הוה אמר: שירותא דקא נקטו בטלית דא, אמאי. כיון דאשתכח קרא, אמר: ודאי דא הלכה למשה מסיני, וביארו כל מלי דרבנן.

התרגום: וכך אמר רב המנונא סבא, שלשה שערי דין תקנו (חכמים) בסדרי המשנה: אחד - ראשון בארבעה אבות נזיקין, השור וכו'. שני - טלית שנמצאה. שלישי - שתפים וסוד אבדה. מה הטעם? אלא הקב"ה בכל זמן עושה לישראל זדונות כשגגות, ואלו שסדרו משניות של שלש בבות - דרך הכתוב נקטו, שכתוב (שמות כב) ׳על כל דבר פשע׳ - וזהו פשע שלא בזדון, ומהו? ׳על שור, על חמור, על שה׳ - זה בבא קמא, שכאן הוא באותם דברים. על שלמה - זו בבא מציעא. ׳על כל אבדה׳ - זו בבא שלישית. שדרך הכתוב לקח. שכשמגיע לבבא מציעא, היה אומר: ראשית שלקחו בטלית זו למה? כיון שנמצא פסוק, אמר: ודאי זו הלכה למשה מסיני, ובארו כל דברי חכמים.

מן המפרשים

מקדש מלך: דהכי אמר ר"ה סבא ג' בבי דינין וכו' פי' מביא ראיה למ"ש הקב"ה עביד זדונות כשגגות מג' בבי הנז' שהקיש בב"ק שהיה נזיקין שהוא מזיד עם מציעא ובתרא שיש בהם ענין מציאה ואבידה שהיא כמו השוגג:

קרני אור: והאי פשע והאי פשע. ר"ל אף שפשע הוא יותר ממזיד, אך בפסוק זה אינו פי' מזיד, ששומר חנם יהיה מזיד בדבר שלא ישמור. ובאמת אינו מובן כלל וכלל:

הסולם: והכי אמר רב וכו': וכך אמר רב המנונא סבא , ג' שערי הדין התקינו בסדרי משנה. אחד הראשון הוא, בארבעה אבות נזיקין השור וכו' שהוא בבא קמא. שער השני הוא טלית שנמצא, דהיינו בבא מציעא. שער הג' הוא שותפין וסוד האבידה, שהוא בבא בתרא. מהו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: