ממלכת הזוהר › זוהר › בהעלותך › מאמר 8: קשרי האבות ושבע הדרגות - מרכבה, עננים ונחלות השבטים › פיסקה 2 (קנא ע"א)

מנין הקשרים משלישי לשביעי - עד העמוד שנקרא אני

בהעלותך · קשרי האבות ושבע הדרגות - מרכבה, עננים ונחלות השבטים · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף קנא ע"א

לשון הזוהר

תְּלִיתָאָה, שְׁלִימוּ דְּכָל מְהֵימְנוּתָא. רְבִיעָאָה, תְּרֵין קַיָּימִין, דְּגוּפָא קַיָּימָא עָלַיְיהוּ. חֲמִישָׁאָה, טַב וּבִישׁ, נַהֲרָא דְּנָפִיק אִילָנָא דְּחַיֵּי וּמוֹתָא, (בראשית רכ"א ע"א) ׳עֲמִיקְתָא דְּכֹלָּא׳. שְׁתִיתָאָה, דִּינָא בְּרַחֲמֵי. שְׁבִיעָאָה, בְּקַדְמִיתָא אִתְּמַר, בְּהַהוּא רֵישָׁא דְּאַמָרָן, בְּגִין דְּאִיהוּ אֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָּא. וּבְגִין דְּאִיהוּ אֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָּא, אִקְרֵי (שמות נ"ה ע"א) ׳אֲנִי, קִיּוּמָא דְּכָל עַנְפִין דְּמִתְאַחֲדָן מִסַּחֲרָנֵיהּ׳.

תרגום

שְׁלִישִׁי שְׁלֵמוּת כָּל הַמְּהֵימְנוּתָא. רְבִיעִי שְׁנֵי עַמּוּדִים שֶׁהַגּוּף עוֹמֵד עֲלֵיהֶם. הַחֲמִישִׁי טוֹב וָרָע, נָהָר שֶׁמּוֹצִיא עֵץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת, הָעֹמֶק שֶׁל הַכֹּל. שִׁשִּׁי דִּין בְּרַחֲמִים. שְׁבִיעִי בַּתְּחִלָּה נֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ רֹאשׁ שֶׁאָמַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא אֶמְצַע הַכֹּל. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא אֶמְצַע הַכֹּל, נִקְרָא אֲנִי, עַמּוּד שֶׁכָּל הָעֲנָפִים נֶאֱחָזִים מִסְּבִיבוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תליתאה, שלימו דכל מהימנותא. רביעאה, תרין קיימין, דגופא קיימא עלייהו. חמישאה, טב וביש, נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא, (בראשית רכ"א ע"א) ׳עמיקתא דכלא׳. שתיתאה, דינא ברחמי. שביעאה, בקדמיתא אתמר, בההוא רישא דאמרן, בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא, אקרי (שמות נ"ה ע"א) ׳אני, קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה׳.

התרגום: שלישי שלמות כל המהימנותא. רביעי שני עמודים שהגוף עומד עליהם. החמישי טוב ורע, נהר שמוציא עץ החיים והמות, העמק של הכל. ששי דין ברחמים. שביעי בתחלה נאמר באותו ראש שאמרנו, משום שהוא אמצע הכל. ומשום שהוא אמצע הכל, נקרא אני, עמוד שכל הענפים נאחזים מסביבו.

מן המפרשים

מקדש מלך: חמישאה טב וביש נ"ב מן ר"יי ואילך עכ"ל: וקשר זה הוא כנגד יסוד ולכך אמר נהרא דנגיד אילנא דחיי ומותא. שהיסוד נקר' נהר ונק' אילנא דחיי. ומפני שהוא נוטה לצד הגבורות ועוד שעטרת היסוד היא בחינת המ' לכך נק' ומותא:

יהל אור: תליתאה שלימו דכל מהימנותא. הוא ת"ת שבין ב' ההי"ן, והוא ע' אנפין, שבעים נפש כמ"ש בסוף אדרא זוטא, וזהו שם הה"ע הנ"ל. ולפי שסיים בקשרא קדמאה בשם האמצעי אני הולך למפרע ואח"כ חוזר לחלק השני שיהיה הכל נמשכין מנר האמצעי שלכן סדר כאן…

אור יקר: תליתאה שלימו דכל מהימנות , כי חלק שלישי יורת בתפארת והיינו שלימו דכל מהימנותא מפני שהוא איש תם גבר שלים קושר כל ששה קצוות, ומה גם עתה שהוא נקשר עם חלק שלישי שבחלק השני דהיינו ששה בששת כדפירשנו כי זה יורה עוד על שלימותו והם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר